מושג מכלול הכוחות

 

מושג מכלול הכוחות

אתה אומר: "למה סתם להגיד "אלוהים" אם אפשר להגיד "מכלול הכוחות"? ועל כך אני יכול לענות: "למה סתם להגיד "כוחות"?. ניתן להניח כי עצם השאלה היא לא תמיד תמימה. זה דומה לשאלת מי ששואל: "למה להגיד "אנוכיות"? למה לא להגיד במקום זה "לפעול למעני"?

התשובה המהותית לכך היא שאנחנו לא נמצאים בעמדה שבה אנו בוחרים להגיד "אלוהים" או ממציאים את העניין יש מאין. אנחנו נמצאים בנקודה מסוימת, שהיא באמצע תהליך של אלפי שנה והשאלה היא אם אנחנו מכירים בעובדתיותו של התהליך או לא - ואם אנחנו לא מכירים אנחנו מנותקים מהמציאות.

העובדה שעלינו להתייחס אליה כאל הדבר העקרוני בהקשר זה היא זו: "אלוהים" הוא המושג הקדום ביותר ולכן הוא גם המושג שמקדים אותנו. המשמעות של זה היא שבמשך אלפי שנים אנשים לא הפרידו בין אלוהים כמהות רוחנית לבין הכוחות כמהות פיסית. ההפרדה נעשתה רק מאוחר יותר. לאנשים היה את המושג אלוהים כדי לתאר את הכוחות ואחר כך נוצרה ההפרדה בין כוחות לבין אלוהים, בדיוק באותו מובן שיש אנשים שמפרידים בין המושגים אדם, רוח וגוף.

תאר לעצמך מה היה קורה אם כל פעם שמישהו היה אומר "אדם" או "רוח האדם", היו אומרים לו: "למה לא תגיד "בעל חיים" או "גוף"? כל השימושים שבהם השתמשו במושג אלוהים לפני מי שהמציא את ההפרדה עדיין שרירים וקיימים. אנחנו לא נמצאים באיזושהי עמדה שבה אנו יכולים להגיד: "למה לא להגיד "אלוהים" ולבחור בין כן ולא להגיד אלוהים מה שעומד לרשותנו זו הבחירה בין להבין למה אנשים התכוונו ומתכוונים בהקשר זה למושג האלוהים - או לא להבין.

אתה לא יכול ללמד אנשים לדבר במילים חדשות בעבר. אתה יכול ללמד רק בהווה במגמה לעתיד. דוגמא לכך קיימת, למשל, במוסיקה; יש במוסיקה הקלאסית מונחים טכניים שנכנסו לתחומה מהשפה האיטלקית. המונחים האלה נכנסו מהשפה האיטלקית בגלל סיבות רבות שחלק מהן הוא הסטורי. זה לא רק עניין של יעילות מתוכננת; לעתים מדובר במונח שהפך לטכני בשל היותו מתאר מהותי של מהות. למשל, המושג "קרשנדו" מתאר התחזקות בעצמה. אפשר להגיד זאת גם באנגלית. לכן, תאר לך שיבוא מישהו ויגיד: "אני מתעקש לומר את הדברים באנגלית כי אינני רוצה להיכנע לתרבות האיטלקית"...

זה כמובן יישמע מגוחך. מה אנחנו נחשוב על אחד כזה ? מה תגיד טענה כזאת או תביעה כזאת? זה יגיד שלאדם זה יש בעיות פסיכולוגיות עם קונוטציות ובגדול הוא בור ועם הארץ והוא לא מבין מה קורה במציאות הסובבת אותו. אין שום בעיה לאדם להשתמש במערכות מושגים שמחזיקות בתוכן כל מיני סוגי מידע וכמעט כל בעל מקצוע יודע שיש למקצוע שלו מעין שפה מקצועית מסויימת המחזיקה מושגים וביטויים המיוחדים לה.

איש גם לא יחשוב על נסיון לשנות את השפה המקצועית של אנשים המחזיקים במקצוע מסויים או את שפתם של בני ארץ מסוימת כדי שיתאימו לשפתו שלו. אם אדם באמת רוצה לדעת מה נאמר בשפה מסוימת או את משמעותו של מושג מסוים – ו"אלוהים" הוא דוגמא טובה לכך - הוא צריך להתאים את עצמו להבנת הדבר במציאות ולא לתבוע שהמשתמשים בו יתאימו את השימוש אליו.

המידע שאצור בתוך מושג קשור, פעמים רבות, לשרשרת העברה ארוכה של הסטוריה אנושית שעוקבת אחר התפתחות האנושות מבחינת הרעיונות המסוימים שקיימים בתוך מדעים שונים. אך לא לכל מושג הנמצא בשפה יש מושג מקביל מדויק בשפה אחרת. זו עובדה, למשל, שאין לנו בשפה מושג או מושגים שיכולים להתאים בצורה של משוואה מושלמת ומדויקת למה שנקרא בעברית "אלוהים".

יותר מזה, התובעים לתרגום מלא של המושג משפה לשפה חושפים בפעולתם שיש להם אי הבנה מאוד יסודית לגבי משמעותו של מושג זה; כשאני אומר שמדובר במכלול הכוחות אני לא מתכוון שיש שוויון בין מושג האלוהים למושג הכוחות או האנרגיה. אני אומר משהו יותר עמוק. בהסטוריה האנושית, לאורך כל ההסטוריה, כשאמרו מכלול הכוחות, כלומר אלוהים, התכוונו למשהו הרבה יותר מורכב אשר מכלול הכוחות הוא רק היבט אחד שלו.

היום, כשאנו אומרים "מכלול הכוחות" או "הכוח" אנחנו מתכוונים לדבר ששייך לתפישה מדעית הנובעת מגישה חומרנית - או שקיבל גושפנקא או פרשנות מאוד מאוד מסוימת וחומרנית. כאשר אני משתמש במושג "אלוהים", אני עושה זאת, בין היתר, כדי לטעון הרבה יותר תוכן בתוך מושג הכוח ובמובן מסוים אף להסבירו. העניין שלי בפעולות אלה אינו לעסוק בתרגומי שפות אלא להרוויח ידע.

למעשה, בהצהרה על המושג "אלוהים" מטרתי היא להרוויח ידע מוסף לגבי מושג שיש לי לגביו ידע עקרוני וגם ידע פרטי ברמה מסוימת. כשאני אומר שמושג האלוהים אינו אלא כוחות או מכלול כוחות אני מתכוון למקד את תשומת הלב לכך שיש תרבויות ודתות שמחזיקות, באמצעות המושג הזה, בידע מציאותי שאין לנו. אחרת היתה המשמעות של משוואה זו רק לשונית גרידא.

ומה הטעם באמירה שאלוהים הוא רק הכוחות שאנחנו מכירים? מה הרווחנו בזה? אין צורך במאמץ כזה כדי לטפוח טפיחה עצמית על השכם. כששואלים אותי מה זה אלוהים אז אני אומר שלצורך העניין מדובר בכוח או במכלול כוחות כי זה המושג הידוע והמתאים, כמושג פתיחה, לתפישה המקובלת של השואל, אבל זוהי רק תחילת הדרך, זהו השער לעולם שלם של השלכות הנובעות ממושג היסוד הזה - ועל השואל הישר להמשיך בדרך.

הדרך שמתחילה בהבנה ראשונית של המושג היא דרך לימוד התכנים שלו, בירור כל מה שמתחבא מתחת לכותרת אלוהים. הכותרת "כוח", במובן המודרני, שייכת לעולם הממסד החדש יחסית וככזו היא בת חמישים עד מאה שנה בלבד. מבחינה זו היא מציגה לפנינו את הידע שנצבר באנושות בצורה הקשרית ביותר, כלומר הידע שקיים מתחת לכותרת הזו ואשר הופק מתוך ההתבוננות במציאות במיקוד הזה. מושג האלוהים, לעומת זאת, מציג ידע אנושי שנצבר במשך תקופה ארוכה הרבה יותר. מבחינת הביטוי התרבותי שלה, המלה "אלוהים" מכילה תוכן רב הרבה יותר – ומגוון הבנות גדול יותר.

מילת הכותרת "אלוהים" אוצרת בתוכה ידע בן אלפי שנה שנמזג מכל התרבויות. קראתי שבתחילת המאה ה20 גילו אנטרופולוגים כ500 שבטים שאין בשפתם את מושג האלוהים. 50 שנה מאוחר יותר הסתבר שהמספר נמוך בהרבה. הדבר נבע מטעותם של אנשי המדע, שבררו את מושג האלוהים של אנשי השבטים על פי הפרשנות שלהם למושג האלוהים. בשל היותם צמודים להבנתם הם את המושג לא הצליחו לקלוע למושג כפי שנתפש על ידי אנשי השבטים. במילים אחרות, האנטרופולוגים לא ידעו למה אנשי השבטים מתכוונים במושג האלוהים שלהם ולכן לא יכלו לזהות את קיומו של המושג.

בהקשר זה, לא יכול היה המחקר לתת תשובה חד משמעית, מכיוון שכל שבט מאלה שנחקרו תפש את אלוהים בצורה שונה. הדבר מעלה, בהכרח, את השאלה: האם אין המשמעויות השונות אומרות שמדובר במושג שונה? התשובה לכך היא שהדבר נכון באופן יחסי, כלומר בהתייחס לפרטים מסוימים, אך לא לעקרון היסוד; על יסוד זה ניתן לומר שתפישת האלוהים או תפישת האלוהות היא תפישה מטפיסית משותפת לכלל בני האדם והיא מהותית כל כך ביסודה עד שהיא קיימת בכל התרבויות.

למעשה, היא קיימת, במובן מסוים, אצל כל האנשים, אך מכיוון שחלק מאנשי תרבויות מסוימות - ובכלל זה חלק מאנשי התרבות שלנו - פוחדים ממשמעות המושג, הם מתחמקים ממנו על ידי כך שאינם משתמשים במילה שמציינת אותו. דבר זה אינו מאפשר להם, בעצם, שלא להאמין בו. הרבה פעמים נוצר מצב שבו הם בעצם מאמינים באלוהים אבל ללא שימוש במילה אלוהים. דבר זה הופך אותם בפועל למיסטיקנים.

יש, למשל, אנשים שהאלוהים שלהם מבוטא במושג אנרגיה. מה זה אומר? אם, נגיד, איש מדע מתעסק באופן מקצועי עם אנרגיה, אז, מבחינתו, מקור הכוח במציאות, העצם או המהות היסודיים שבה, תמצית הדברים, הוא אנרגיה. למעשה, זוהי בדיוק צורת ההסתכלות של המאמין באלוהים על מושא האמונה שלו. איש המדע איננו יודע מהי בדיוק אנרגיה. הוא איננו יודע מה מקורה. כמו הפילוסוף הוא יודע רק שהיא קיימת. הוא יודע שהיא נמצאת מחוץ להישג ידו ובו בזמן שהיא משפיעה על כל הדברים במציאות החומרית. הוא איננו יכול לתפוש אותה בצורה ישירה, כלומר באמצעות החושים, הוא יודע שזה משהו שאינו חומרי, אך הוא יודע שכל דבר חומרי מונע על ידי הדבר הזה. זאת אומרת שהתכנים הללו הם בדיוק התכנים שכל אינדיאני מהיער או איש דת היה נותן למושג האלוהים שלו. אם היו שניים נפגשים ואיש המדע היה מספר על אנרגיה ועל מאפייניה לאינדיאני מהיער אז זה היה אומר שזה האלוהים. מה שהמדען של ימינו איננו מוכן להכיר בו היא העובדה שהוא, המדען, מאמין באלוהים.

בפועל, משמעותה של הכחשה זו היא העמדתו של המדען ביחס למושג היסוד שלו בעמדה נחותה בהרבה מבחינה ידיעתית ביחס לפרא וקל וחומר ביחס למאמין שבנה תיאור מדוקדק של אלוהיו, על כך הכלול בו מבחינת היבטי הקיום שלו.

המדען בעולם המערבי, מכיוון שהוא חי בתרבות שבה שלטת תפישה מפצלת שמפרידה בין רוח לגוף, תופש במערכת שלו אלוהים מסוג מסוים שכאמור לעיל לא קוראים לו אלוהים, שהוא האנרגיה ויש לו, בעולמו, עוד אלוהים אחד – אלוהים של הכנסיה – אשר נבנה על ידי התפישה הנוצרית של אלוהים. את האלוהים הזה הוא מכיר מבחינה מושגית אך איננו מכיר בעובדת קיומו, כלומר איננו מקבל את קיומו ואיננו מאמין בו, הוא רואה ככזה שאינו נוגע במציאות בכלל ובעולם הפיסי בפרט.

העימותים בנושא זה, לכן, הם בין פרשנויות של מושג האלוהים וברור שאדם רציונלי לא יאמין בשום דבר שאין לו נגיעה במציאות הפיסית, שאין אפשרות לדעת אותו וכיו"ב. למעשה ההבדל העקרוני בין אנשים הוא בין כאלה שמאמינים באלוהים לבין כאלה שמאמינים באלילים. אלוהים מייצג את ההקשר המלא שהוא מכלול הכוחות. אלילות מציגה דמויות המתייחסות להיבט זה או אחר של המציאות, שמשמעותו הקשר חלקי.

נתונים נוספים