פסיכולוגיה אלוהית

 

פסיכולוגיה אלוהית

מה שבפילוסופיה נקרא "ראשונות התודעה", שהיא הגישה הסוברת שברצונו של האדם קיים גם כוח בריאת המציאות, מתבטא בנסיון הפסיכולוגי המוכר כמעט לכל לכפוף את המציאות לתודעה העצמית. לא מן הנמנע שגישה זו נובעת, כנראה, מן העובדה שהמציאות כפופה לתודעה האלוהית ושעולמנו מבוסס על ההסכמה שבינו לבין הדברים.

הסכמה זו נעשתה על ידי החלק האלוהי שבנו, המימד שבשורש המימד החיצוני. זהו מימד שמושגינו אינם יכולים לגעת בו ולהפעילו כפי שאנו מפעילים אבר חי שלנו. עבור האדם, חלק זה שלו הוא כמו יצור בגן חיות או, אם תרצו, תאיו שאותם הוא רואה במיקרוסקופ אך אינו שולט בהם עד כדי יכולת להניעם.

עם זאת יש סבירות בהנחה שכשאדם מתפלל הוא מפעיל את הקשר הקיים במידה מסויימת בינו לבין המציאות שמחוצה לו. על רקע היחס בין הידע הגדול שיש במסורת לגבי כוחה של תפילה, ביחד עם מחקרים שהוכיחו כי ניתן לזהות קשרים בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה, ביחד עם העובדה שיודעים אנו על טווח לא מנוצל גדול של אפשרויות עצמיות שכן ניתנות להשגה ולהגעה על דרך האימון וההתרגלות, יש יסוד להניח כי יש דברים בגו.

סוג כזה של מידע איננו מושג על ידי תצפית בעובדות אלא על ידי קישור הסתברויות על יסוד אינטואיטיבי. מדובר ברכישת ידע יסודית שאיננה נעשית על יסוד ניתוח אלא על יסוד איחוד כמות גדולה של חמרים בדרך שבה לומד ילד לדבר. במובן זה, ניתן לראות את האדם כמי שלומד את דרך האל באמצעות האינטואיציה שלו שמקורה בנפשו.

נתונים נוספים