קיום האל כהסכם

 

קיום האל כהסכם

הקיום האובייקטיבי של ההסכם המטפיסי הוא קיום האל. לא מדובר בהסכם חוזי מודע אלא תוצר של תנאי הקיום האנושי במציאות: בכדי להגיע ליעילות גדולה של פעולה חייב אדם להכניס את פעולתו למסגרת הסכם שיאפשר לו להעפיל משלב אחד לשני כשהוא סומך על מה שנבנה כחומר יציב כיסוד להמשיך וליצור עליו קומה נוספת שנבנית על הקומה שמתחתיה.

המושגים הם הסכם כזה וככל שהם טובים יותר ונכונים יותר הם מאפשרים לאדם יותר אפשרות יצירה. שני עקרונות מעורבים בתהליך: אמת והתאמה. ההסכם מקדים את היצירה ומהווה לה תנאי קיומי, את החומר שעליו תתבסס ובו תפעל וגם את הרעיון שאותו תמלא. מכך: ההסכם שולט על כל היצירה. הוא האל שלה, הוא היוצר שלה.

המושג "פנים" כמו "אלוהים" הוא אחדות של רבים. כוונתו שיש במה שאנו קוראים "פנים" הופעה של היבטיה השונים של התודעה האישית. "פרצוף" מתייחס להיבט הפיסי, החמרי, של האדם, ההיבט הקבוע של פניו. "פנים" מתייחס לכלל המהות.

נתונים נוספים