האנושי כאלוהים

האנושי כאלוהים

אלוהים בא לידי ביטוי בעולם כפי שהעם בא לידי ביטוי ביחיד – הרוח המאוחדת הכללית מובעת על ידי המהויות הנפרדות הפרטיות, שהם בני האדם הנפרדים המאוחדים באופן לאומי. אף כי אין במציאות רוח לאומית אין במציאות אפשרות אמיתית להפרידה לחלקים כי בני האדם הם הישויות הנפרדות המרכיבות אותה והיא איננה ניתנת לתצפית חושית.

עבור היחיד האנושי העם, החברה והמשפחה הם מימדים, מושגים והיבטים המבטאים צדדים של רוחניותו בעולם – ורוחניות זו היא מכלול פעולותיו בעולם, שבאמצאותה מתבצעת הפצת ערכיו ועצמיותו דרך ילדיו וצאצאיו בעולם.

בדומה לדרך שבה האלוהים מתבטא בעולם שנברא על ידו באמצעות מכלול בריאתו, כלומר כל היחידים החיים שברא, כך גם כל אלה שהוליד האדם היחיד; הם נושאים את שמו גם כנהנים מיצירתו כיצרן כמו לקוחותיו, גם כמתקדמים באמצעות לימודו אותם כתלמידיו וכך גם כל שאר מונהגיו, הנהנים מהנהגתו אותם.

בכל אלה קיים השויון בין אלוהים כאחדות המתבטאת בריבוי לבין היחיד כאחדות המתבטאת בכל מי שנושא את חותמו. בכל המקרים, מהווה כל אחד מחלקיה של האחדות בו בזמן מהות נפרדת הקיימת כשלעצמה וגם כזו שתלויה, כפופה וקשורה לחלקים האחרים של האחדות מבלי שתוכל להיפרש ממנה באופן מלא.

נתונים נוספים