אמונה כחיזוק להשראה

 

אמונה כחיזוק להשראה

בין היתר, המשמעות המעשית-יישומית של אמונה באלוהים היא חיזוק ההיבט המקבל של המאמין לקבלת "הארות", כלומר: קבלת רעיונות ומידע, הגדלת יכולת קליטת הכוחות שאינם נובעים ממודעותו וממחשבתו המודעת של האדם. בפועל, מדובר בתהליך שבו התחזקות האמונה בערכים כלשהם מביא להגדלת מיומנות היצירה האנושית.

מדובר בכוחות הקרויים לעתים אינטואיציה, נבואה או שמות אחרים, שבהם אנו קוראים למה שאיננו מגיעים אליו על ידי הליך לוגי מוסדר רגיל כמו סוד השליפה מן הזכרון או היכולת האוטומטית של ההפשטה. למעשה, דבר זה נפוץ בטבע באשר הוא מדריך את כל בעלי החיים הלא-אנושיים להתקדם למימוש ערכיהם.

אפלטון קרא לכך תקשורת עם עולם הצורות, והתכוון כנראה למימד העקרונות המופשטים, או המהויות השלמות, שאליהם מתכוונן האדם כשהוא מבצע כל פעולה לפי רעיון הקיים בתודעתו. בפשטות ניתן לראות את הדבר גם כמקורה של ההשראה באשר היא, החל מהשראתו המקוטעת של כל אדם לגבי יישומו של רעיון – וכלה בהשראתו הרצופה והמתמידה של מלחין גאון, המקבל זרימה קבועה של יצירות להלחנה.

נתונים נוספים