בעיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 731
בעיות
מנקודת מבט של המטפיסיקה היהודית, כלומר המציאות המלאה הכוללת את האל, העולם פועל כמו מערכת חינוכית מתוחכמת, אשר מגמת העל שלה היא לקדם את היחיד האנושי. אחד מהאמצעים המרכזיים במנגנון זה הוא האתגרים שמציבה המציאות אל מול האדם, כאלה אשר פעמים רבות נחווים על ידו כבעיות.
לכן, מנקודת מבט יהודית, העובדה שיש לך בעיה איננה אומרת שמשהו רע קורה. להיפך: בעיות ופתירתן הוא התהליך הנורמלי של התפתחות החיים. ניתוח בעיות, פתירתן ויישום פתרונות אלה הם המפתח להתקדמות והם, למעשה, הדרך היחידה הפתוחה לפני האדם לגדילה ולהצלחה במעשיו.
שום אדם אינו אוהב בעיות, אך אדם בריא בנפשו איננו מחפש חיים נטולי בעיות כי הוא יודע שאין זה מציאותי למצוא כאלה. הוא יעדיף חיים שבהם יהיו הבעיות מאורגנות כך שניתן יהיה להתמודד עימן בהצלחה. לצורך התמודדות מוצלחת עם בעיות דרושה מערכת סיכויים בעלת סבירות שתיתן תשואה הולמת למאמצי האדם - והמציאות הטבעית היא כזו.
המציאות מספקת לאדם כלים, הנחיות וידע שדי בם כנקודת התחלה למאמציו המודעים. הבעיות במציאות מופיעות כמעט תמיד כשילוב של תנאים טבעיים נתונים ושל יזמות האדם. למשל, כל בעיה הנובעת מעיסוק בהקשר של תחבורה מודרנית - החל ביצור כלי רכב, המשך בהפעלתם וכלה בתאונות הנגרמות באמצעותם - מערבת את יוזמתו המקורית של האדם לחיות בתרבות טכנולוגית. אדם שיבחר לגור בשממה תרבותית יצמצם בצורה דראסטית את הבעיות בתחום זה.
אך אנשים מעוניינים בבעיות. רוב האנשים אינם מודעים לכך שהם מעוניינים בהם מכיוון שנדמה להם כי הם אינם מעוניינים בהם. הדבר נובע מכך שמושג הבעיה הוא בעייתי. בעייתיות זו נגרמת בגלל שמושג זה מאוזכר בד"כ בהקשרים מיוחדים: כאלה שבהם הבעיות המופיעות מאיימות בצורה משמעותית על חיי האדם וקיומו.
אם נשתמש באמירה מעגלית הרי שמצב שבו אין לאדם בעיות הוא הבעייתי ביותר שכן בעיות הן מאבות מזונותיו הרוחניים של האדם. עובדת היות הבעיות גשר ההתקדמות של האדם מומחשת ע"י תצפיות בהרגליו: האדם אוהב חידות, משחקים, סיפורי הרפתקאות, טיולים, עסקים וספורט - כל אלה הם סוגים מפורשים יותר או פחות של חיפוש בעיות לפיתרון וכנ"ל כל סוג של אתגר אחר או מבצע כלשהו שהאדם לוקח על עצמו.
יש הבדלים גדולים בין בני אדם במידת הבעייתיות שיקחו על עצמם ולפעמים, מה שבשביל אדם אחד הוא יזמה עסקית, מטרה בחיים או ספורט מהנה, בשביל השני הוא חיפוש צרות. זהו המקור לאי ההבנה הקיים לגבי בעיות.
בד"כ מוכרת התופעה בה רואים אנשים כבעיות את הדברים המאיימים על שלומם - ולמעשה את חלק הבעיות שלא יזמו ואשר כוחות אחרים הביאו עליהם. עדיין, חשוב להבין כי מצב עולמי זה, שבו בעיות מאיימות על שלום האדם, הוא מסוים ביותר וחלקים גדולים ממנו נגרמים על ידי תפישות יחסים לא נכונות בין מה שהוא בעיה טובה ומקדמת לבין מה שהוא בעיה שיצאה משליטתו של האדם - אך כזו היא כבר אסון.
בניגוד לאסונות או לגורמים שיוצרים נזקים אמיתיים, בעיות הוא דבר טוב ובריא. כשאין בעיות, נמצא האדם במצב של אסון חמור היכול להתבטא בשיתוק כללי. אדם בריא איננו מחפש מצב נטול בעיות או שלווה אלא מצב שבו יוכל להגיע מפתרון בעיה אחת לאחרת באופן שישמור תמיד על ענין וע"י כך יקדם את מטרותיו. כאמור לעיל, הצורך הנפשי בפתרון בעיות הוא לעתים כה יסודי, עד שהאדם יוצר באופן מלאכותי מסגרות דימוי שבהן הוא עוסק בפתרון בעיות מומצאות.
על אדם לאלף את בעיותיו ולבנות את חייו כך שהבעיתיות והדברים הלא ידועים יופיעו בחייו בהקשרים שיוכל לשלוט בהם ולא להישלט על ידם. על אדם לצפות לבעיות, לתכנן אותן ולקבל אותן בברכה. אל לו לבכות עליהן - עליו להבין כי בכל בעיה, חמורה ככל שתהיה, מסתתר גם פתרון ומציאתו היא אתגר מחויב שפעמים רבות הוא מהווה מקור לעונג ולגאווה. בעיות הם חלק מדרך החיים אשר בה, כמו במכונת משחק משוכללת, האדם צובר ידע על המציאות ויכולת שליטה גדולה יותר בה ממסע למסע.
בהקשר של מקום הבעיות בנפש האדם, עובדה היא כי לימוד הגמרא מבוסס על עיסוק בפתרון בעיות שעולות מספרי ההלכה, כאשר הקושי לגביהן עולה באופן מתמיד עד שהוא צורך יכולות אינטלקטואליות גדולות ביותר. מה שחשוב בנושא זה הוא עובדת ההתאמה בין מבנה זו של התלמוד היהודי לבין צרכי הנפש האנושית ו/או היהודית, אשר העיסוק בחומר הבעייתי רק מעורר את הרוח האנושית המעורבת בתהליך יותר ויותר, כשהוא מאתגר אותה ללא הפסקה, מה ששומר על הענין המתמיד בחומר.