הרווח הרוחני
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 715
הרווח הרוחני
לעתים רחוקות שמים אל לבם חוקרי הלשון העברית כי הרווח והרוח מוצאם מאותו שורש. יש קשר בין עובדה זו לכך שבעולם הרווחים הרווח הרוחני תמיד גדול הרבה יותר מהרווח החמרי, אך לא בשל הכרח סיבתי אלא בשל היות הרווח והרוחניות היבטי אותה מהות במציאות - ובין היתר מכיוון שהקרן, במיוחד בעסקה הנושאת רווחים רוחניים, ממשיכה להתקיים.
העקרון היהודי הבא לידי ביטוי במעמדו המטפיסי-כלכלי של היהודי הוא זה המגדיר רווח כתוצאה מפעולה שבה משפיע היחיד שפע על עמיתו. בצב זה, לפי המסורת, קיימים שני עקרונות מפורשים: האחד הוא "זה נהנה וזה אינו חסר" והשני הוא "הקרן קיימת לעולם".
עקרון זה, שבו נותן האדם ואינו חסר, כמו מורה, אשר נהנה ולמד מלימודו ועם זאת מאפשר לתלמידים לגדול ולהנות אף הם, או הנותן מתנה או המסייע לעני, מדגיש את היותו של הרווח לנותן גדול יותר ממה שהוא מפסיד ממה שהוא משקיע חמרית – גדול עד כדי כך שלמעשה, במקרים רבים, אין השקעתו נפגעת ואז אין לו הפסד בכלל.
היהדות מחנכת את היחיד להיות כאל ולהנות כאל: לתת ולא להיות חסר, כמו האל הנותן, שלא נגרע משלמותו דבר.
הדגם שבאמצעותו מתבצע הדבר הוא הרווח הרוחני הגדול המושג על ידי השקעה חמרית קטנה. זהו יחס כפול בין השקעה קטנה לרווח גדול ובין השקעה בחומר לרווח ברוח.
זה שנותן הלואה – כדוגמת בנק – מרוויח – בנוסף להחזר ההלוואה - לא רק את הערך המוסף של הרבית אלא את קידומו של הרעיון, החברה והערכים שבהם הוא דוגל.
איסור לקיחת הנשך ביהדות אינו בא לבטל רווח אלא למקד את היחיד היהודי הפועל בחברתו על השגת רווחים גדולים, לא חמריים, מבני חברתו.
דבר זה תואם את מהותו וטבעו של היצור האנושי במיוחד בעובדת היותו רוחני, כלומר: הוא משתלב עם העובדה שבזמן שבו יש גבול, קיבולת מוגדרת ואפשרות סיפוק מלא לרמת החומר, ברמת הרוח אין גבול כזה, העונג הרוחני הוא אינסופי, כמות הידע שניתן ללמוד היא בלתי מוגבלת והאושר הוא מצב שאינו תלוי בחומר אלא ביחס שבין הכוח לפועל – השמח הוא זה השמח בחלקו.
ברוח זו מוצדקות פעולות טבעיות רבות על ידי רווחים שאינם רווחי חומר – במיוחד בתחום מה שבעלי חיים, למשל, עושים למען צאצאיהם; ההשקעה העצומה של מאמצי אם למען בנה איננה פעולה לא רווחית אלא פעולה שרווחיותה אינה באה לידי ביטוי בתחום החומר. מה שאם כזו אוצרת מבחינה ידיעתית בתחום זה גלום באיסטינקט ההישרדות הטבעי, אשר יביא לפגיעה נפשית בה אם לא תבצע את המתת לצאצאיה, אך על האשם מוטלת המשימה ללמוד את הרווחיות הזו בצורה שכלתנית כדי להרחיבה, מאוחר יותר, למימדים של תרומה רוחנית כללית, עד כדי "תיקון עולם", שיביא למבצעו את הרווחיות המטפיסית והכלל-עולמית הרוחנית האפיינית ליהודי.