"חזרה בתשובה" ואושר
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 867
"חזרה בתשובה" ואושר
אין ספק בכך שיש לבצע בירור מעמיק ומתקדם יותר לגבי ערכי היסוד המעורבים במה שה"חוזרים בתשובה" לוקחים על עצמם לבצע כשהם נכנסים למסגרות הדת. עם זאת, אין ספק שיש מה ללמוד אף באמצעי השכל הישר מכמה מההיבטים הנצפים על ידי עין בלתי מזויינת, אשר מאפיינים מתחילים כאלה; בין היבטים אלה, האושר – והכוונה לתחושה הכללית החיובית שחש היחיד לגבי התנהלות חייו – הוא אחד מהיותר חשובים.
כל יום שעובר, שבו אלה שעברו אל עולם הדת - או, מנקודת מבט אחרת, הרחיבו את עולמם על ידי שמירת מצוות היהדות - מאושרים, מהווה עובדת מציאות זו עדות נוספת למעשיותה של היהדות.
ברור שאין בכך משום הוכחה הגיונית כללית לכך שהיהדות נכונה בכל פרטיה וגם לא לכך שמצוות היהדות עוקבות כולן אחר חוקי ההגיון, אך גם אין בכך משום אמירה שהדברים אינם כך. מאידך, אין ספק בכך שעצם הצלחתה של מערכת ההלכות והמצוות הנוגעות ליהדות לתפקד בקני המידה המקיפים לגבי כה הרבה בני אדם במשך זמן כה רב מבלי לחשוף טעות עקרונית או הגיונית, היא עובדה בעלת ערך לא מבוטל בפני עצמו.
מי שמתיימר להחזיק בשיטה רעיונית המעלה על נס את האושר האנושי כתכלית איננו יכול להתעלם מעובדה מסוג זה, הנוגעת ישירות בתכלית זו ומציגה את השגתה, מוגדרת ומקומית ככל שתהיה, במובן זה שהיא מכוונת למי שממלא את כללי היהדות – כהישג בעל ערך אובייקטיבי.
איש המדע היודע להסיק מהכלל מהפרט אל הכלל חייב להכיר בכך שבאשרו של המקיים את מצוות הדת יש משום ממצא חשוב וציון דרך שבאמצעותו ניתן ללמוד לפחות משהו על הדרך הנכונה להשגת האושר האנושי.
לעומת זאת, זה שמחליט על פרט זה כיוצא מן הכלל ואף מנוגד לו, מבלי לראות את התמונה השלמה, אינו מתאים לתואר איש מדע – לא במובן זה שתר אחרי כל דבר הקרוב לתכליתו, במטרה להשגתה בעולם הזה.
במובן זה, אף אם אין בהתחלת שמירת המצוות ערובה לאושר כללי ומקיף לכל מי שמבצע זאת ולכך שהדבר יישך כל ימי חייו, לא ניתן להתעלם מכך שיש בעצם העובדה של הזכיה באושר של החוזרים בתשובה משום הצלחה ממשית של הערכים שנמצאים ביסוד הגישה. בנוסף לכך, לא ניתן להתעלם מכך שהיהודי שומר המצוות מצהיר על חיים מלאי סיפוק ותחושת תכלית.
בהקשר זה יש להוסיף שאף כי גם בני אמונות ותפישות אחרות גם הם מצהירים דברים דומים לגבי תחושתם כמאמינים, יש לבדוק את הדברים לעומקם ולערוך הבחנות מושכלות לפרטי ההבדלים בין מטעני הדתות וההשקפות שבהם מדובר.