חיוניות מושגית

 

חיוניות מושגית

עובדת אי האושר היא העדות הראשונה שיש לבחון בכדי להתחיל את המחקר בנושא הלא ידוע הגדול. היותם של אנשים כה רבים לא מאושרים, מכוונת את החוקר להניח שאי אושר זה מייצג חוסר יסודי בערך חשוב. בהתחשב בכך שהאושר זקוק, בין היתר, למחשבה שתאשר את פעולת היחיד האנושי, ושמחשבה זו מתבססת על יסודות מושגיים, יש לבחון באילו מושגי יסוד מדובר.

ההגיון מניח כי חוסר זה במושגים מסוימים הוא חלק מצורך מהותי, אשר לו היישות האנושית זקוקה לצורך שלוותה. ההנחה שביסוד אמירה זו היא שהשלווה מייצגת איזון רוחני ואי השלווה את הפרתו של איזון מתבקש כזה. סוג כזה של רעב, אם אינו גופני, יכול להתייחס, במונחים אנושיים לחוסר בידע או בפעילות חיוניים ברמה הרוחנית.

יכולים אנו להניח, בהקשר זה, כי בדומה לצורך שיש לאדם בתפישה פילוסופית, בתמונת הקשר מלא של העולם שבו הוא נמצא לצורך פעולה, דורשת התודעה האנושית גם אמונה דתית, הכוללת ידיעת הקשר מלא, כמו זו הפילוסופית.

בהקשר זה ניתן לראות כי הגישה המושגית-פילוסופית והגישה הדתית קשורות אהדדית בתוקף העובדה ששניהם מבוססים על לשון הכוללת מושגי יסוד. מדובר בתקשורת מציאותית בעלת אופי מטפיסי באשר מדובר בתקשורת בין האדם והעולם, אשר בה כלולות גם הנחיות פעולה לצורך חיים נכונים. מושג יסוד בתמונת עולם כזו הוא מושג האלוהים.

מושג זה הוא אמנם מושג אחד בתמונה מושגית כוללת שבה מחזיק האדם היהודי, אך הוא כה מקיף עד שלא ניתן להתייחס אליו כאל "רק" אחד מני רבים אלא כאב המושגים או, לפחות, כאחד מאבות המושגים, לפחות במידה שבה השורש הוא אב משפחת מלים.

נתונים נוספים