יהדות - לא לדתיים בלבד

 

יהדות – לא לדתיים בלבד

היהדות איננה יהודית אלא כלל-מציאותית; היא מהווה מהות בעלת משמעות וערך כלל-קיומיים, אשר אינם מכוונים רק ליהודים אלא לכלל האנושות. בניגוד לידע המוחזק בידי רבים, היהדות אוצרת בתוכה ידע רב ומקיף אשר, כמו בכל גוף ידע אמיתי, מתאים לכל אדם באשר הוא אדם וניתן ליישום לגבי כל היבט במציאות, בלי קשר לדת, למעמד או למוצא המשתמש.

כל יהודי שומר מצוות יודע כי היהדות לא נועדה רק ליהודים ו/או ליהודים דתיים. האמירה "לתיקון עולם במלכות שדי", אשר בה חותמים שומרי מצוות רבים את מאמריהם, מקפלת בתוכה את התכוונות היהדות לאחריות חובקת עולם, לאיכפתיות ולהשפעה חיובית על העולם כולו.

אך גם אלה שאינם שומרים מצוות מבינים זאת רק לעתים רחוקות, כהיבט מעשי שהיהדות יכולה לספק לו עדויות. אחריות היהודי כלפי העולם היא חלק של היהדות שרק לעתים רחוקות מצליח לבלוט אל מעל השכבה של מידע סותר רב, שחלק ממנו אינו נכון, אשר החילוני מקבל ממקורות שונים ומגוונים, לגבי מטרות היהדות.

היהדות, כתלכיד הכולל, בין היתר, תיאוריה, מעשה, חברה חיה, תרבות עשירה, אמנות ושיטה פילוסופית, היא גורם בעל תפקוד רב-משמעות בהוייה האנושית בכלל ובהסטוריה האנושית בפרט. בניגוד לעמדה המוכרת והמוטפת תדיר על ידי בעלי ענין שונים, לא רק שהיהדות איננה "יושבת-בית" מנותקת מן העולם החיצון אלא שהיא ממניחת היסודות של התרבות העולמית, ממשפיעת השפע של רבים מערוצי התזונה של העולם ומהמיניקות הראשונות של ערכיו החיוביים.

רבים מאלה היודעים את תרומת היהדות לתרבות מניחים כי, כמו במקרה של האל המניע הראשוני של הפילוסופים היוונים הקדומים, הרי גם אם נתנה היהדות דחיפה ערכית ראשונית בשחר ימי התרבות, היא כבר איננה מהווה גורם משמעותי בשטח – ואין להתחשב בה או ללמוד ממנה משהו שיכול להועיל לנו כאן ועכשיו. אפילו אלה שמכירים בתרומת היהדות מניחים כי היא איננה רלוונטית לעולם של היום. זו טעות.

זו טעות קודם כל מכיוון שידע אובייקטיבי הוא נצחי. לראות את ידע היהדות כבלתי תקף בשל כך ש"עבר זמנו" משול להכרזה על כך שאין משפט פיתגורס בעל תוקף בשל העובדה ש"פיתגורס היה יווני זקן שחי רחוק במקום ובזמן". אמיתות גדולות הן מטבען, נצחיות; אמיתות גדולות אינן מאבדות את טעמן עם הזמן – וכך הן גם אמיתותיה של היהדות. היהדות הטביעה את חותמה בכל שטח משטחי החיים של האדם ואמיתותיה בשטחים אלה נכונות היום כפי שהיו נכונות אז.

אך זו טעות גם מבחינה אחרת, עקרונית יותר; היהדות מהווה, לאורך כל קיומה, תרבות חיה העוסקת בתרומה פעילה לקיומה של האנושות, ביצירה ובביקורת מתמידות לגבי איכות ההתפתחות של האנושות כולה. פעולה זו כלולה בהצהרותיה של היהדות עצמה לגבי תכליותיה, שבראשן "תיקון עולם במלכות שדי" – שיפור מתמיד של העולם על פי אמות המידה הגבוהות של האלוהות, שהיהדות מחוייבת להן.

תוצאת התהליך היא אוצר. מבחינה ידיעתית, היהדות מהווה אוצר בלום של ידע שכל התחומים הידיעתיים המופיעים בה מקבלים בה מעמד ראוי, התואם לאחרים בהרמוניה, כלומר בתפיסה אחדותית ומשלימה. היהדות גדושה בנושאים ותת-נושאים כרימון. יש בה לכסיקון אנציקלופדי של התייחסויות למושגי יסוד מקיפי עולם בכל תחום, החל מידע שנצבר לאורך ההסטוריה היהודית, כמו מיני המזונות של המטבח היהודי האידיאלי וכלה בעקרונות פילוסופיים מטפיסיים, המניחים את היסוד לפילוסופיה המקיפה של הקיום. בכל תחום מגלה היהדות קידמה, בכל תחום יד הזהב של מידאס היהודי ניכרת במגעה: בבנקאות, במסחר, בספרות ושירה, באגדה, משפט וחיי משפחה ניכרים ההשקפה הכוללת והאחדותית של תרבות זו. היהדות מציגה תפישת עולם מלאה ונטולת סתירות פילוסופיות, המבוססת על גישה רציונלית, שואפת צדק ועל ידע גבוה, המציית לחוקי הלוגיקה, שאינו סובל שתי תשובות נכונות מנוגדות לבעיה מתימטית או סתירה אחרת מסוג כלשהו.

מטעמים מוסריים, על יסוד השאיפה להתייעל בחייו ולקדם את ערכיו, שומה על כל אדם משכיל בן זמננו – בין אם הוא יהודי בין אם לאו – להתייחס לידע המוצג על ידי היהדות לגבי העולם בעיניים מפוכחות ולבדוק את מידת הנכונות שבו. בהקשר זה, לשייכותו ואמיתותו של הידע שמוצג על ידי היהדות השלכות חיוניות על המשך האנושיות שבאנושות, במיוחד בהתייחס להגדרתה של היהדות את תרומתה כקיימת לצורך קידומו של המין האנושי.

על כל אדם נאור מוטלת המשימה להיות מודע להשלכות אלה ולהתייחס אל התיאוריה היהודית לגבי המציאות כאל תיאוריה שבנכונותה תלוי גורל העולם ועתידו. אל ידע יש להתייחס אובייקטיבית ולכן, כמו כל ידע, השייכות של הידע, הגישה והפילוסופיה היהודיות לזמננו ולעולם כולו היא בלתי ניתנת לערעור או להתעלמות ביחס ישר לנכונותן.

המסר שמציגה היהדות מגלם חזית במלחמה רעיונית שמנוהלת כנגדה מזה אלפי שנים – ועובדת קיומה של שנאת ישראל היא, בין היתר, הוכחה לשייכותו של המסר הזה, דווקא מנקודת המבט של מתנגדיו, לעולם של היום. מזה אלפי שנים מתרחש תהליך ההתמודדות הזה, שבין הידע היהודי למתנגדיו, ויותר משהוא מערב התמודדות דתית הוא מהווה התמודדות עם הערכים שמציגה היהדות, ובראשם התמקדות במה שכלול בעולם.

האדם של היום מוזמן לבדוק את יעילותן של השקפות היהדות כפי שהן באות לידי ביטוי בתחומי חיים רבים ועליו ללמוד להילחם בזרם הגואה המתנגד להכנסת הידע היהודי למערכת הידע המודרנית. במלחמה זו שומה על השואף לידע לדחות כל האשמה רגשנית הדוחה את היהדות על סמך היותה דת עתיקה ולבקר את הידע היהודי על פי אמות מידה אובייקטיביות, כלומר על פי המידה שבה הוא מציג נכוחה את המציאות.

אובייקטיבית, יש לראות את היהדות כמייצגת ערך אוניברסלי. היא עושה זאת בתוקף היותה תואמת מציאות – ובתוקף היותה נושאת בידע שלה למטרה המסויימת של הבאת תועלת לעולם. ככזו, הערך שלה הוא חיוני לא רק ליהודים אלא, למעשה, לאנושות כולה. במובן זה, על האנושות בכלל – וקל וחומר שעל היהודי – לראות את הידע היהודי ואת התרבות היהודית כאוצר המגלם הבטחה להתקדמות תרבותית וכשומר אמיץ של האוצר הזה, אשר עשה כמיטב יכולתו כדי להביאו הלום ללא פגע. במובן זה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהיהדות ביצעה משימה ייחודית, שאין דומה לה בהסטוריה, של שילוב ידע קדום מתרבות עתיקה עם ידע עדכני תוך כדי הצעת הצד המשותף לעבר, להווה ולעתיד: אמת מציאותית, המבטאת בצורה מעשית את הנצחי, שרק עליו ניתן לבסס עתיד.

נתונים נוספים