לפני המושגים

 

לפני המושגים

להיות יהודי זה להיות בעל ערכים מסוימים, אלא שכדי להחזיק בערך מסויים – לטוב או לרע – אין, בהכרח, צורך בהסכמתך. הסכמתך איננה נדרשת כתנאי כי כיצור חי אתה מחזיק בערכים הנוגעים לזהותך עוד לפני שאתה מודע בכלל ו/או נותן הסכמה לדבר.

כל חי מחזיק בערכים – גם חי לא מושגי – וכשמדובר באדם, נוגעים הדברים לרמה הלא מושגית של המציאות ולתקופה הקדם מושגית של ההתפתחות האנושית האישית. ערכי היסוד האנושיים קיימים קודם כל ברובד המטפיסי של טבע קיומו. אלה הם ראשית לכל דבר אחד סיפוק הצרכים היסודיים של קיומו בעולם.

אך לאחר סיפוק צרכים אלה של קיום שקיימים גם אתל בעלי החיים, גם הרמה המושגית של הכרת האדם איננה ראשונית; המושגיות איננה נוגעת במטפיזי, כי המטפיזי הוא האחדותי והבלתי-מופרד והמושגיות, כפי שמציין שמה, נובעת מההפרדה בין המשיג לתכליתו. ההפרדה הזו היא שמנביעה את הגדרת הערכים. מעצם ההגדרה שערכי האדם הם מה שהוא מעוניין להשיג ו/או לשמור נובע לוגית כי המושג "ערך" מבטא יחס של מרחק בינו לבין מה שהוא רוצה בו.

יחס זה יכול להתמלא מושגית, כאשר האדם מזהה מבחינה מושגית את מה שבו הוא חפץ, או להיוותר ללא מושגים. דבר כזה יכול לקרות בשני מקרים: א. כאשר האדם עדיין לא הצליח לזהות את המושג המתאים לערך שבו הוא חפץ, כמו ילד שעדיין לא למד לומר "גלידה". ב. כאשר לא קיים עדיין מושג לערך שבו מעונין האדם.

מצב זה, שבו אין האדם יכול להגדיר מושגית או לבטא מילולית את הערך שבו הוא רוצה, יכול להתקיים כאשר הוא חפץ בקרבתו של אדם אחר – או של הוויה ברמת הקיום של אלוהים. בשני מקרים אלה הוא יכול לומר כי הוא חפץ בקרבתם תוך ציון שמם - ואז הופך השם לביטויו של הערך בדרך לא מושגית.

נתונים נוספים