לשפוט את השופטים

 

לשפוט את השופטים

החפץ לעמוד על אמיתותה של הדת נשען על פסקי דין רבים, המוגשים לו בידי שופטים, שכן כל אדם המוסר חוות דעת עושה זאת אחרי פעולת הערכה שביסודה היא שיפוטית. במובן זה כל אדם הוא שופט וכל דעה שהוא שומע היא תוצר שיפוטי ששומה עליו לשפוט. משפט השופטים הוא המשימה החשובה ביותר ששומה על האינטלקטואל לבצע בהקשר של היהדות. משמעו ביקורת אמיצה ובלתי מתפשרת של פסקי הדין המוצאים על ידי הוגים שונים ביחס לנכונותה של הדת בכלל והיהדות בפרט.

משותפי האינטלקטואלים העתידיים אני דורש אומץ לב אמיתי: אומץ זה דורש להתייחס אל הדת ומושגיה בצורה רציונלית. זהו המבחן הגדול ביותר שאני מכיר לחוסן אינטלקטואלי ולאומץ מוסרי.

רבים מהאנשים שאני מכיר, אשר קראו לעצמם אינטלקטואלים וחשבו שהם כאלה, נכשלו במבחן הזה. עם כל הכאב על כשלון, יש לשמוח על קיומו של מבחן אשר מצליח לנפות את המוצלחים והעזים מהפחות מוצלחים והנחשלים. עם זאת, יש לזכור כי מבחן הוא מבחן וכי מי שנכשל בו יכול לעמוד למבחן פעם נוספת, בשלב מאוחר יותר.

יש גם צורך לחזור ולהדגיש כי מבחן היהדות איננו ההסכמה לעקרונות שהיא מגלמת אלא המבחן המוצלח ביותר שקיים היום בחברה החילונית לתכונת האומץ האינטלקטואלי המוצהר הראשי והראשוני: האומץ שבהתעמתות עם עמדה לא מוכרת ו/או לא מקובלת מבחינה אינטלקטואלית בלבד, תכונה הנדרשת מאדם רציונלי, תכונה שהיא תנאי היסוד למצב של שיפוט.

הנושא האינטלקטואלי הוא, מעל לכל, שיפוטי. אדם שאינו יכול להאזין, לצורך שיפוט, לשני צדדיו של ענין, לשתי מערכות טיעונים, או לראות את הטיעון המופשט, העקרוני והלוגי שמעבר לתופעה החיצונית, איננו שופט ובודאי שלא אינטלקטואל, כי האינטלקטואל הוא האדם השופט במלוא מובן המושג "לשפוט"; הפילוסוף, החכם ו/או האינטלקטואל הם שופטים מהסוג הנאצל ביותר, כי הם משתמשים בתבונה, שהיא כלי השיפוט הראוי היחידי.

מבחן היהדות אינו תלוי בגזר הדין שלהם אלא בדרך ניהול המשפט שהם עורכים. אם הם אינם עורכים משפט נקי משוחד רגשי, ממשוא פנים של הרגלים רעים או מהשפעות לא שכליות, הם נכשלים כאינטלקטואלים, כשופטים ולמעשה גם כבני-אדם. לפיכך בחינת דבריהם אינה נעשית רק לאור פסק הדין שלהם אלא לאורה של הדרך בה הגיעו אליו – אם היתה זו נקיה מפגמים.

שיפוט השופטים מערב אף הוא שופטים ואלה, כמו הנשפטים על ידם, צריכים להחזיק באותם ערכים; על ערכי השיפוט של כל השופטים צריכים להיות זכים מבחינה תבונית ומבחינה מוסרית גם יחד. לכן יש חשיבות גדולה לתיעוד ההליך המשפטי, כפי שביהדות נהוג לעשות בתחומי פסיקה הלכתיים, אשר מציגים את כל שרשרת השיקולים הנוגעים לנושא.

ומעל לכל יש לזכור כי אין בנמצא אדם אשר איננו שופט – ואף זה המעריך את כל בני האדם האחרים כשופטים טוב יותר ממנו, מבצע בהערכתו זו פעולת שיפוט, שכן זו הדרך שבה מתמודד כל יחיד עם ידע לצורך חיים.

נתונים נוספים