מדינת ישראל כנציגת היהדות

 

מדינת ישראל כנציגת היהדות

אף שמדינת ישראל רחוקה מלהתנהל על פי אמות המידה שהוגדרו בה מבחינה הלכתית לגבי הדרך שבה צריכה להתנהל מלכות ישראל, היא מייצגת כלפי רוב מדינות העולם את עם ישראל, כפי שעם ישראל מייצג עבור עמי העולם את ענינו של האל בעולם.

אלה שאינם רואים זאת מסייעים לעניני אויבי ישראל והיהדות. האל, בביטויו המציאותי, טופח על פניהם באמצעות אירועי העולם. הוא עושה זאת במיוחד במה שמתרחש מסיבות המוצהרות כנובעות משייכות ליהדות של מי שאיתרע מזלו. כך, מומרים, חילונים ואתאיסטים עלולים למצוא את עצמם מותקפים על גויים בשל היותם יהודים או ישראלים.

אי הכרה בבעיה איננה מעלימה אותה. יתרה מזו, היא רק גורמת למי שמסרב להכיר בה להיות נשלט על ידיה. מנקודת המבט של המחזיקים באמונה הדתית, זה מה שקורה עם חוקי העולם וקל וחומר עם רצונו של המחוקק הראשי, אלוהי ישראל. השלכתו הראשונה של הדבר תורגש בחיי היהודים שאינם רואים את עצמם כחלק מהיהדות.

אך ההבדל בין מי שמכיר בחוק לבין מי שאינו מכיר בו הוא גם בעל משמעות פסיכולוגית ויש לו חשיבות לצרכי יעילות המלחמה; במונחים של בטחון, מצבו של הלוחם טוב יותר מזה של הבורח מהמלחמה, כי בעולמנו אין המלחמה מרפה מזה שבורח ממנה לעולמו הפרטי אלא רק מחמירה את מצבו שכן הוא מתבודד ומתנתק מאפשרות של השבת מלחמה שערה. לו רק במובן זה, המאמין נהנה מיציבות נפשית גדולה יותר ולכן מעוצמה גדולה יותר מזה שאינו מאמין.

ישראל משמשת כסמל – לא ישראל כמדינה, אלא כמהות רוחנית, כערכים. המדוכאים בעולם יכולים להזדהות עם העם בישראל ויש לחזק את ההיבטים הצודקים של הזדהות זו שכן חיזוק זה והיבטים אלה הם חלק מיישום תכלית ישראל בעולם. לכן, יש לדעת להבחין בין היבטים פנימיים של התנהלות המדינה, שאינם עולים בקנה אחד עם המוסר היהודי, לבין המהות המאחדת בין ערכי היהדות לערכי העם היושב בציון.

בשל המצב המיוחד של ההתפתחות הרוחנית היהודית בדורנו, קיימים ויכוחים גדולים בתוך העם היהודי לגבי המהות היהודית והמידה שבה מבטאת מדינת ישראל – אם בכלל – מהות זו. אך בזמן שבו רבים מבני העם בישראל רואים את נושא היהדות כמותנה בהסכמה ולפיכך אינם משוכנעים אף ביהדותם שלהם, רואה העולם את מדינת ישראל כמייצגת את העם היהודי ואת ערכי היהדות בעולם.

נתונים נוספים