מודעות הקשרית

 

מודעות הקשרית

לכל אדם מודעות הקשרית, כלומר התכווננות תודעתית למציאות, המבוססת על הקשר הידע המלא שלו. ההבדל בין תרבויות האדם עלי אדמות הוא ההבדל שבין הקשרי הידע שביניהן, שלאורו הן מכוונות את מודעות האדם החי בהן. הקשר זה מגדיר את מסגרות המודעות של היחיד האנושי הכלול בחברה נתונה.

הקשר הידע שבידי האדם נמצא, במובן מסויים, מחולק בין שני סוגי ידע: האחד מופשט ועקרוני, אשר אינו נתון לחושים ביסודו וניתן לקראו ידע פילוסופי, כזה הפונה אל החלק המנתח של התודעה – והשני מסויים, מפורט, הניתן ביסודו לתפישת החושים. האיזון בין שני סוגי ידע אלה קובע רבות גם לגבי האיזון הרוחני הכללי של המחזיק בהם.

בעולם המערבי, למשל, ההקשר המלא של הידע מורכב מהידע היסודי המדעי המקובל בה, המתחיל מהידע הכללי המקובל בפילוסופיה השלטת בה ומסתיים בעיסוק המסוים שבו בוחר היחיד לעסוק במסגרת פעילותו היחידאית. עיסוק זה, שהוא, בדרך כלל, המקצוע שבו בחר היחיד לעסוק בחייו וממנו הוא משיג את כלכלתו, מבוסס על ידע מסוים הנוגע לעיסוקו, אך הנמצא בהתאמה לידע הפילוסופי הכללי, המופשט, הנוגע ליסודות הקיום שלו.

הידע הפילוסופי שיש לאדם מועבר לו באמצעות דרכים שונות ומגוונות, לעתים על ידי לימוד פילוסופי מפורש, לעתים באמצעות מסגרות התנהגות המעודדות על ידי דתות ולעתים באמצעות התנהגות כללית של החברה הסובבת אותו, המעבירה ערכים כלליים מדור לדור באמצעות מסורת, כלומר על ידי מסירה בלתי מוצהרת.

יחס ההתאמה בין ידע מופשט ליישומו מבוטא בכל ענף ידע כשלעצמו, כמו, למשל, במתימטיקה, אשר יסודותיה העקרוניים מבוטאים בנוסחאות אך כל עיסוק במציאות מצריך דרגת יישום מסוימת של עקרונות אלה, החל מהחשבון הפשוט שכל אדם נדרש לעשות בחייו וכלה בפעולות חישוב מורכבות המשרתות מבצעים הנדסיים גדולים ומורכבים. נתאר לעצמנו, בהקשר זה, מה יתרחש אם תהיה אי התאמה בין הידע הנוסחתי המופשט העומד ביסוד החישובים לבין החישובים עצמם, כלומר אם היו בני האדם סוברים כי הנוסחאות אינן מתאימות למציאות ומבצעים את החישובים בדרך אחרת, באמצעות נוסחאות אחרות, אך לא נוטשים את הנוסחאות ודבקים בהן כבמוסכמות קבועות; דבר מסוג זה היה מייצר שני סוגי חשבון ושני סוגי חישובים, שההחזקה בהם היתה מביאה לנזק בלתי ניתן לשיעור לא רק בתוצאותיהם החשבוניות אלא גם במטלה הקבועה שהדבר משית על היחיד, להזדקק לבחור בין נוסחה אחת לחברתה כשמדובר ביישום למציאות.

זה מה שיקרה בחברה שבה אין התאמה שלמה בין ידע מופשט ליישומו, כי לא תמיד יש בחברות האדם התאמה שלמה כזו בין הערכים הפילוסופיים שמוקנים ליחיד לבין הידע שבו הוא עוסק בחייו המעשיים. לעתים, כמו במקרה של העולם הנוצרי, הידע המופשט, הכללי, שיש בו מגיע מהעולם הדתי, אך הוא מתנגש רבות עם העולם המעשי, במיוחד בכך שההנחה הערכית היסודית של עולם זה מתנגדת להנאה מאפשרויות העולם המוחשי, אותה היא רואה כבלתי מוסרית.

הדבר יוצר ניגוד בין שתי הוויות מודעות וקושי גדול של מיצוי יכולת מצידו של היחיד, באשר אין הוא יכול למצוא התאמה בין תביעות העקרונות הכלליים שבהם הוא מחזיק לבין אלה של המציאות העובדתית שבה הוא פועל. סוג כזה של ניגוד מייצר שני סוגי פעולה אנושית, המתבטאת בהבדלים גדולים עד כדי ניגודיות בין עמדות חברתיות, שאותן מאיישים בני אדם המתמקדים בחייהם במופשט או במוחש, לפי התאמתם האישית. בעולם המערבי, הנשלט על ידי התפישה הנוצרית, יש, לכן, ניגוד קבוע בין שתי תפישות מציאות, אשר אחת מהן נובעת ממיקוד בעולם המוחשי והשניה במופשט, כאשר כל אחד מנושאי אחת התפישות מנסה להביא לידי כך שתפישתו העקרונית, הכוללת, תכבוש את המוחשית.

היהודי חי ברמת מודעות שהקשרה היסודי הוא מטפיסי; מודעותו מכוונת בכל זמן נתון לכך שהוא משרת בעבודת חייו את האל ולכל פעולותיו יש משמעות בהקשר הרוחני הזה של המציאות. האל, כפי שהוא נתפש על ידי היהודי, הוא המחזיק בעצם מהותו בתכנים המהווים את נוסחאות היסוד של הקיום במציאות, אשר האדם אמור להתאים את עצמו אליה, מה שיוצר התאמה בין הידיעה העקרונית הכללית לבין יישומו, בפועל, של היחיד את פעולות חייו.

משמעותו המעשית של הדבר היא בחינה של כל מצב מהמצבים המסוימים שהיחיד נתקל בהם בחייו לאור ההקשר המטפיסי שהוא מחזיק בו. למעשה, מהווה מה שהיחיד יודע על העולמות ה"עליונים", כלומר הרוחניים, אלה שבהם מתנהלות הפעולות המשפיעות על חיי העולם הזה, את היסוד למה שיבוא אחר כך לידי ביטוי בעולם העובדתי. בשל כך הדבר מייצר התאמה שלמה בין המופשט לבין המוחש בתודעתו של היהודי.

דבר זה מן ההכרח שיתבטא ביכולת גדולה של מיצוי תכונות הרוח של היחיד. כל יוזמה שלו במציאות החיים מקבלת תמיכה מהעקרונות המופשטים שאותם הוא לומד לאורך חייו ומאי קיומה של סתירה כלשהי בין הידע המופשט למוחש ובין מה שהוא יודע על ניהול העולם על ידי האל לבין מה שהוא יודע לגבי ניהול חייו הפרטיים. אלה מעניקים אחדות, המאפשרת לכל כוחות החיים שלו, רוחניים וגופניים גם יחד, להתכוון למטרות מוגדרות בצורה מאוחדת.

ביכולת מאוחדת ובלתי-סותרת זו של מודעות הקשרית, המבוססת על הקשר ידע בלתי-סותר, שבו יש התאמה בין ידע מופשט ליישומו במציאות, יש, אולי, משום הסבר למידת ההשפעה הרבה שיש ליהודי על תרבות העולם מאז עלתה היהדות על בימתו לפני אלפי שנים. בידע שהציב היהודי אל מול העולם משולבת תפישה מטפיסית עקרונית של העקרונות העומדים ביסוד העולם עם ידע מדעי ולימודי מפורט בתחומי יישום רבים, אשר בהם הגיע היהודי להישגים מדעיים גדולים, שאותם הנחיל לעולם כולו.

נתונים נוספים