מעבר לזמן

 

מעבר לזמן

הנצחי הבלתי מובן

בחברת ימינו מופיעים ערכי העבר כשהם כבולים למסוים (הקונקרטי) או, ביתר פירוט, לצורת הופעתו החיצונית; בהתאמה לכך, רוב הרעיונות הישנים נתפסים על ידי בני אדם בהווה כאותם רעיונות שהיו חדשים פעם, אך לעתים קרובות אין הם מסוגלים לראות את העקרון הנצחי המעורב בהם. תופעה כזו קיימת לרוב אצל בני נוער שאינם מסוגלים להבין את הערך העכשווי שיש ליצירות אמנות עתיקות – או מה שנפוץ לא פחות והוא חוסר היכולת לראות בדת ערך.

אנשים כאלה שאינם מבחינים בנצחי אינם מסוגלים לקבל את הרעיון החדש שהישן הוא מציאותי, כלומר מתאים לעובדות המציאות; הישן, מבחינתם, הוא חסר ערך. ואופייני הדבר שגישתם מוכרת בשתי קיצונויותיה ההפכיות: או שהם מזלזלים בדורות הקודמים ונוטשים את ערכיהם של הקדמונים או להיפך, מוכים בנוסטלגיה, מעריצים את העבר ומחזיקים בדחיית ההווה לטובת התרפקות על העבר.

בשני המקרים הם שותפים באי ראיה של רעיון טוב כדבר שהוא מעבר לזמן, בלי קשר לתקופה המסוימת שבה נוצר. ערך נצחי המקופל ביצירה כלשהי יש לדעת להעריך גם אם נוצרה בעבר, בצורה שבה הישן והחדש מתמזגים ברעיון הנצחי. לצורך הבנה מסוג זה יש להבין כי הנצחי אינו חדש או ישן אלא מה שאינו נוגע בזמן, שהזמן אינו נוגע בו ושלמעשה, בגלל שהוא מעבר לזמן, הוא נוגע בכל הזמנים.

נתונים נוספים