נסים

 

נסים

במושג הנס משתמשים, פעמים רבות, כדי להציג את היהדות כנוקטת בגישה מיסטית שמוציאה את המאמין בה אל מחוץ למציאות. אך ברוב המקרים הללו מדובר בתוצר אי הבנת התפישה היהודית המקורית; כאשר איש המדע של היום מסביר שנס בקיעת ים סוף איננו אלא שפל שעבר הים ומציג לתמיכה ברעיונו עדויות נוספות המסתמכות על אירועים טבעיים, הוא סבור שבכך הוא מחלל את משמעותו הנסית של האירוע - אך הוא איננו: הוא רק מפריך את הדרך שבה הוא מבין את מושג הנס, שהיא צורת פירוש שאיננה קיימת בדת היהודית.

שתי נקודות חשובות כלולות בדברי איש המדע: א. התפישה המקובלת, המפרידה בין שני עולמות: עולם ה"מציאות", ה"פיסי" של ה"טבע" מחד - והעולם ה"על-טבעי", המייצג את פעולתו העל-טבעית של הבורא, כפי שהוצגה באופן מיסטי על ידי כותב התורה. ב. אי הבנת מושגי התנ"ך ועיוותם, כמו "נס" "פלא" "טבע" וכיו"ב.

שתי אלה הן תוצר של רעיון ההפרדה ומושגים שמובנים בהקשר של תפישת הפרדה זו וממחישים אותה. אך, מבחינה יהודית, שהיא ההקשר המקורי שבו מופיעים סיפורי הנסים,אלה וגם אלה הם היבטים של אותה מהות מציאותית שלמה, שאין בה הפרדה עקרונית.

התפישה הפילוסופית המוטעית של המציאות על ידי החוקר המערבי, מניחה שיש בגישת התנ"ך הפרדה בין מה שטבעי למה שמעל הטבע. אך מנקודת מבטה של היהדות, שני אלה הם היבטים משלימים של מציאות אחת, אשר, בכל מקרה, אינה פועלת בניגוד לטבע.

בהקשר מסויים זה, בא לידי ביטוי גם מקרה של "גניבת מושגים", שכן יש כאן שימוש במושגים אובייקטיביים כדי להמחיש מהויות סובייקטיביות ומיסטיות באפיין. עצם מושג הנס מובן בצורה שונה ביהדות ומחוצה לה; ביהדות אין למושג נס משמעות לא מציאותית. למעשה, פירושו של נס, כפי שהוא מופיע בתנ"ך, הוא אות, סימן – ולכן הוא מעניק לאירוע שזוכה לשם התואר הזה מעמד של אירוע שיש לראותו כאות לדבר מסויים. לכן, בתנ"ך נסים מוזכרים גם בהקשרים פשוטים וטבעיים כמו נסיהם של שבטים, כשהכוונה לדגליהם.

כך או כך, חשוב להדגיש שהופעתו של מושג כמו "נס" בתנ"ך אינה מכוונת למציאות על-טבעית במובן המיסטי. בדומה לכך גם מושגים כמו "פלא" אינם מבטאים אלא מצב מציאותי של נפש האדם ובכל מקרה אין להשתמש בהם כדי להציג תפישה מיסטית של היהדות. כאמור, שימוש מסוג זה אינו נובע מהמשמעות המקורית האמיתית של המושג אלא מפרשנות מאוחרת, המתבססת, פילוסופית, על תפישה מיסטית לא יהודית.

לצורך הבהרה נוספת של הדברים יש לזכור כי בעברית, מושג הטבע אינו זהה עם מושג המציאות – וכי בתפישת המציאות של היהדות אין הטבע כולל את כל הנמצא במציאות. בצד הטבע קיים הכוח האלוהי, הקובע את תהליכי הטבע. עם זאת, אין האלוהים מנוגד לטבע או "מעליו" במובן שיש לו אפשרות לשבש או לעוות את חוקי הטבע. לפי היהדות, יש התאמה בין חוקי הטבע לחוקי המציאות ואלה מבטאים את אלה. אלוהים, לפי היהדות, אינו מהות טבעית אך גם איננו מנוגד לטבע – הטבע הוא מימד שבו פועל האל וכך, גם הנסים שהאל מבצע אינם מייצגים חריגה מן הטבע אלא עדויות לקיומו במסגרת הטבע.

 

 

נתונים נוספים