פילוסופיה והדת היהודית

פילוסופיה והדת היהודית

הפילוסופיה נותנת לאדם את השלד הרעיוני של עקרונות מופשטים בכדי שבאמצעותם יוכל לטפל במציאות בצורה עקרונית. הדרך מפילוסופיה ליכולת לטפל במציאות בצורה מפורטת רחוקה כמרחק המורכבות של הפרטים מן העקרונות דעומדים ביסוד קיומם.

הפילוסופיה איננה מספקת תפריט לפעולות מפורטות מסויימות במציאות. הדת כן מספקת. הדת מספקת לאדם כמות מידע גדולה ביותר המתייחסת למציאות היישומית בתחומים שונים של מפגש עם המציאות. חוקי הכשרות אינם איום אלא הצעת ידע ותוקפו של הידע הזה הוא ממקור ראשוני ואמין - מזה שיצר את הדברים.

אם הידע בדת היהודית הוא ידע טבעי, אשר טוב לאדם באשר הוא אדם, מדוע הוצע הוא לעם היהודי דוקא?

א.משום שהיהודי איננו ככל האדם והתאמתו לידע האלוהי טובה יותר בשל יכולתו הרוחנית המיוחדת, הכוללת את אפשרויות לימודו ויישומו של ידע זה.

ב.הידע אכן מוצע לכל בני האדם שמבקשים להתגייר. כאשר מתגייר אדם, הוא רוכש את יכולותיו של היהודי, המאפשרות לו ללמוד את הידע המיוחד וליישם אותו.

ג.הידע אמור לאפשר לאדם המחזיק בו ומפעיל אותו התפתחות רוחנית גבוהה במיוחד. זו איננה, פוטנציאלית, נחלתו של כל אדם בתבל אלא של המוכשרים במיוחד. עובדת היות הידע זמין לכל דורש די בה בכדי לאפשר לכל אדם לחדד את יכלתו האישית למול יישום הידע כאתגר. ידע גבוה, כמקובל בתרבות האנושית, יכול להיות יעיל רק בידי אנשי מקצוע המתאימים לו גם מבחינת יכולתם להבינו וגם מבחינת אהבתם אליו. היהודי הוא סוג אדם שברשותו הכוח לממש ידע זה באופן יעיל במיוחד.

הדת היהודית מייצגת עקרונות פילוסופיים אך בצורה בה גוף חי מייצג אותם: העקרונות אצורים במבנה הדת, בפעולות היהדות ובהסטוריה שלה. בדיקת עובדות קורות היהדות והווייתה, לכשייעשו בצורת חקירה פילוסופית ראוייה, יציגו את הפילוסופיה של היהדות בצורה מדוייקת - אך החי אינו יכול לחכות לניתוחו בכדי להתקיים; היהדות מהווה מהות חיה, הפועלת באנושות מזה אלפי שנים ומבצעת משימה שחלק ממנה הוא טיפול בידע שהופקד בידיה על ידי האלוהים, שמירתו ויישומו.

הקיום קיים והקיים קיים - קודם כל. רעיון היסוד שבכאן הוא שהחיים קודמים לידע עליהם ועל החי לחיות כיסוד לכל ידע אודות החיים. כל חי – החל מבעלי חיים פשוטים וכלה באדם היהודי – מחזיק בידע הנדרש לצורך קיומו ופעולתו הטבעיים במציאות.

מכיוון שהחיים הם דבר מורכב שידיעתו מערבת רכישת כמות גדולה של ידע, דבר אשר במציאות צורך זמן רב, לא ניתן להשהות את תהליכי חיים - ובמיוחד כאלה המבוצעים בהצלחה - עד שיצטבר הידע הנחוץ להבינם בידי האדם. (כדי להבהיר את הכשל ההגיוני שבדרישה להבנה מסוג זה כדאי להמשיל את הדבר לגוויעתו ברעב של אדם מכיוון שהוא איננו מוכן לאכול עד שתתבצע ספירה מדוייקת של החלקיקים האטומיים המרכיבים את מזונו בכדי לדעת אם הם מכילים רעל אם לאו). הפילוסופיה, במקרה זה, צריכה לחכות.

בהקשר זה, יש לציין כי גישת היהדות כלפי העולם יוצאת מתוך הנחה שהדברים פועלים בו בהצלחה ורק לעתים מסויימות יש להתמקד באירועים שאינם מצליחים. באלה, שבדרך-כלל ניתנים לטיפול פרטי, בכוחו של האדם לטפל.

נתונים נוספים