פירות העמל

 

פירות העמל

מוסר היהדות, המתאים לבריאה, מציע לאדם להשיג את מימוש החזון על ידי הצגת תנאי: זה שחפץ בעונג ההישג שבהגעה לפסגה, צריך להשקיע את המאמץ הכרוך בטיפוס; רק העמל זכאי לפרי העמל – שחלקו מובטח לו – והעולם אינו מאפשר מצב שבו ירוויח העצל ערך שלא עמל עליו.

אושר וחיים טובים הם תוצאה של מאמץ הנובע מבחירה ולא מערכים שניתנים להשגה על ידי מענק או כפיה. העקרון של "יש שכר לפעולתך" הוא עקרון מקיף, ואפילו התפילה איננה סותרת אותו, כי גם התפילה היא עמל מסוג מסויים - צורה של פעולה למען תכלית.

שלא כמו המקובל על ידי מיסטיקנים או דתות כמו הנצרות, תפילה איננה מסתפקת ברצון טוב וברגשנות. מדובר בטכניקה תבונית שמתוכננת כדי שניתן יהיה להתקשר באמצעותה עם מהות קיימת, כדי שזו תקבל את הידע הנחוץ לה לגבי מצבו של המתפלל.

ככזו, התפילה היא פעולה שהיחיד מבצע תוך כדי התבססות על הנחה שמדובר בסוג של עמל שבמונחים יהודיים הוא סוג של מאמץ מיוחד, המבוסס על תמליל מדוייק, המתוכנן בקפידה, כדי להשיג מטרות מסוימות. זוהי תפישת הרווחיות המוסרית שעל היהדות להפיץ בעולם כולו.

נתונים נוספים