פירות הפיצול

 

פירות הפיצול

אחת התופעות הקבועות המתרחשות אצל אנשים בני זמננו, המגלים את הרוח, היא דחיית החומר. אנשים צעירים, למשל, אשר מחפשים משמעות לחיים, ואשר, בגלל חינוכם בחברה חמרנית, מכירים את הצד החמרי של הקיום, דוחים כמעט תמיד – ובאופן אוטומטי - את מה שנראה להם כסימנים של "חמרניות"; טכנולוגיה, מסחר וכל צורת עימות על השגת ערכים חמריים, נדחים על ידם ממש ברגע שבו הם מקבלים עליהם תפישה רוחנית כלשהי, על יסוד היקש לוגי מוטעה ופעמים רבות גם לא מודע שכדי להיות רוחני יש לדחות את "עולם החומר". הם אינם יודעים כי בדחייתם זו הם מיישמים חלק מתפישת העולם שלה חונכו גם במסגרת חייהם הקודמים, ה"חמריים".

זהו, אגב, גם היסוד לדחיה המוסרית (והפסיכולוגית) של רוב אנשי הרוח בימינו את האנוכיות, את הקידמה החמרית ואת הפעולה למען נוחיות, רווח וענין עצמי. אך עובדה היא שאין קיום לאהבה ללא מזון; ערכי עולם החומר חשובים לאדם ולקיומו והעיסוק בהם מהווה חלק חשוב והכרחי במוסר. ערכים כמו שימור עצמי, מסחר וקידמה הם לא רק בלתי נמנעים אלא מומלצים מוסרית, כי הם נמצאים ביסוד כל חשיבה תכליתית והשגת מטרה כלשהי - רוחנית או חמרית כאחד. (בהקשר זה יש להעיר כי אין לשער את מידת הנזק העצום שנגרם לאנושות כתוצאה מדחיית ערכים אלה על יסוד תפישתם כשליליים ולעתים אף כאנטי ערכים).

כפי שראינו לעיל, בזמן שבו תפישת הניגודיות (שהנצרות היא מחזיקתה הראשית) דוחה יסוד אחד מפני משנהו, אין היהדות דוחה יסוד זה או אחר אלא רואה את כל היסודות ככלולים בעולם. פסיכולוגית, מביאה הגישה הניגודית לנסיון ביטולו והשמדתו של הלא-מוסרי – ולעומתה, הגישה היהודית תופשת את הלא-מוסרי כגורם שאינו במקומו.

נתונים נוספים