תיקון עולם במלכות שדי

 

תיקון עולם במלכות שדי

תחזית לעתיד האיסטרטגיה היהודית

תכליתה המוצהרת של האיסטרטגיה היהודית היא גאולת העולם כולו (*).

העולם תקוע בביצה רעיונית; הוא הולך ושוקע במי מדמנה של משגים רעיוניים, טעויות פילוסופיות ואי הבנות. במיוחד חמור המצב בנושא המוסר; בהקשר זה סובל העולם ממוסר לקוי, שהוא המקור לכשלון האנושי הכלל-עולמי. מוסר זה, בשל היותו לא מתאים למציאות ולעתים אף מנוגד לה, מביא הפסד בכל עימות או יישום של רעיונות במציאות. לכן, על אף שרוב בני האנושות חפצים, באופן יסודי, בטוב – הם משיגים רוע.

רוע זה בא לידי ביטוי בסבל רב הנגרם, בין היתר, על ידי הסיאוב והשחיתות הפוליטית הכללית במשטרים החפשיים יחסית, על ידי הדיכוי המופעל על ידי משטרים עריצים ואכזריים השולטים בנתיניהם על פני חלק גדול מהכוכב ועל ידי הייאוש והחדלון הבאים לידי ביטוי בהסכמתם העקרונית של חלקים גדולים מן האנושות לרעיון שסדר דברים זה הוא בלתי נמנע.

לסיכום: האנושות מחזיקה בידע שגוי (במיוחד בתחום המוסר) וכתוצאה מכך בחוסר יכולת להשגת ערכי הטוב, חיי אושר וקיום אנושי נאות.

לעומת זאת, היהדות מחזיקה במוסר הנכון; מוסר היהדות מתאים למציאות. ככזו, מתאימה תורת המוסר היהודית לכל אדם באשר הוא, יהודי או לא, דתי או לא. מוסר זה, בצד גוף ידע גדול אודות העולם, הוא התחמושת המתאימה להתמודדות עם דרישות המציאות. האמת והצדק – ידע כללי ותורת מוסר תקפה – הם היסוד להגשמת תכליתה המוצהרת לעיל של היהדות.

זה מה שעושה את היהדות לכוח הקיים המתאים ביותר, מבחינה מעשית, להצלת העולם.

מבחינה הסטורית, הצלת העולם על ידי היהדות איננה נושא עתידני אלא נצחי: היהדות מיישמת את ייעודה במשך כל זמן קיומה – בעבר, בהווה ובעתיד. הרעיון היהודי מתפשט וכובש את העולם מזה אלפי שנים, מאז היווסד היהדות. זוהי, במהותה, הצלתו של העולם באמצעות תיקונו. השפעות היהדות, ברוח ובחומר, מסתכמים בכיבושו של העולם. גאולת העולם על ידי היהדות מתבצעת בעיקרה באמצעות כיבושו הרוחני.

להבדיל ממלחמת חיסול או שיעבוד, הנקוטים על ידי בני דתות או אידאות שונות לתכלית המוצהרת של גאולת העולם, המשמעות המדוייקת, עפ"י היהדות, של הביטוי "כיבוש רוחני" (להבדיל מכיבוש פיזי) היא כיבוש נטול כפיה ואלימות (**); כיבוש כזה מבוסס, בהכרח, על חירות האדם, על כיבוד הרצון החפשי ובעיקר על כוחות השכל והרצון העצמי של היחיד/ים המעורב/ים.

(*) דבר זה בא לידי ביטוי באמירה "לתיקון עולם במלכות שדי"

(**) אי אלימות ואי כפיה הם עקרונות מוסריים הכוללים (בניגוד להבנות המקובלות) התגוננות על כל צורותיה – פיזית ורוחנית גם יחד. כיבוש מוסרי הוא ביטוי של הגנה מפני תוקפנות וככזה אין להאשימו בכפיה ואלימות

בניגוד לתפישות כיבוש המחסלות את הנכבש, כיבוש רוחני מגשים אותו ומוציאו מהכוח לפועל, בד"כ בדרך של שכנוע, הנוצר על ידי מפגש רעיוני בין בני אדם. במובן זה עולה כיבוש זה בקנה אחד גם עם מושג זכויות האדם, שהוא הביטוי החדש של הערכת האדם כפי שהוצעה לעולם על ידי היהדות משחר קיומה.

כך יבוצע כיבושה של האנושות על ידי היהדות וכך יבואו לידי מימוש תיקון העולם, הצלת האנושות והגאולה. לצורך נצחון ערכי היהדות על ערכי מתנגדיה, הערך הראשי שעל היהדות להפיץ הוא המוסר היהודי. יש סבירות גבוהה לכך שהפצתו של מוסר זה תיעשה בעתיד על ידי מדינה יהודית.

מדינה יהודית עשויה להיות המכשיר הפוליטי היעיל ביותר לצורך העלאתה על נס של מערכת הערכים היהודית – אך מדינה כזו עדיין איננה קיימת: מדינת ישראל, על אף העובדה שרוב אזרחיה יהודיים, ושהיא מתקיימת בשטחי ארץ-ישראל, איננה מדינה יהודית. מדינה היא ביסודה מערכת חוקית(***) וזהותה נקבעת עפ"י הערכים העומדים ביסוד חוקיה. ההבדל בין מדינת ישראל של היום למדינה יהודית הוא האידאה המוסרית העומדת ביסוד הנהגתה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במערכת החוקית והמשפטית שלה. מדינת ישראל מבוססת על חוקים הזרים ליהדות ואף מנוגדים לה.

במובנים רבים מייצגת התרבות שצמחה בישראל את היהדות והיא אף מבטאת אותה - במיוחד בכוחות החיים היצרניים אשר הניחו, בתהליך של יותר ממאה שנים, את התשתית לתרבות החומר המתוחכמת והמרשימה שקיימת היום בשטחי הארץ. על אף מיקודה של תרבות זו בחומר היא משפיעה, רוחנית, על סביבותיה ועל העולם כולו, כשהיא מצפה ל"חצי השני" שלה: ההיבט הרוחני. היבט משלים זה יצטרף לתמונה עם עלייתה, במוקדם או במאוחר, של האלטרנטיבה ההנהגתית היהודית לזו של המשטר הנוכחי.

לכן, אף כי יתכן שמדינת ישראל של היום היא שלב בדרך להשגת מדינה יהודית, אין היא מבוססת, מבחינה חוקית, על ערכי היהדות ורואה ערכים אלה כקודמים לכל ערכים שונים או מנוגדים להם – כפי שיהיה הדבר במדינה יהודית. ההבדל שבין המדינה הישראלית למדינה היהודית בא לידי ביטוי במיוחד בתחומי החירות והכבוד לזכויות האדם. בימינו, נרמסים ערכי יסוד יהודיים אלה תדיר תחת החוק הישראלי, אך כשתתפוקק אחיזת המדינה הסוציאליסטית בכוח החיים היהודי היצרני, תבוא לידי ביטוי עוצמתו המלאה. כשזה, אשר מצפה מזה דורות מתחת לפני השטח, יפרוץ כלפי חוץ, הוא ישפיע את בריאותו ומוסריותו על כל הסובב אותו.

השפעתה הכלל-עולמית של היהדות תגדל ביחס ישר לקבלת התרבות המקומית את ערכיה. עם הקמתה של מדינה יהודית בשטחי ארץ-ישראל, יתחילו לבלוט מעשיותה של היהדות ויעילותו של המוסר היהודי באמצעות הדוגמה המוסרית שתתן מדינה יהודית לעולם.

המדינה היהודית תהיה כלי שרת לענין היהודי באשר הוא – ומבצר עוז של חירות וצדק לענין האנושי באשר הוא. ענף הייצוא הראשי של המדינה היהודית יהיה ידע בתחומים רבים ומגוונים - ובמיוחד בתחום הצדק.

(***) מדינה = מערכת דין.

ידע זה ייחצב במכרה המאגר המשפטי העתיק, העמוק והרחב ביותר הידוע לעולם, שצברה היהדות במשך אלפי שנות קיומה.

בית המשפט העליון של היהדות, הסנהדרין, שיהיה המרכז החוקי והמשפטי של המדינה היהודית החדשה, יבוסס על גוף הידע ההלכתי ויפעל בתווך של סדרי משטר התואמים ידע זה. גוף זה, אשר יהיה חפשי ולא-תלוי, במובן זה שמושא התייחסותו יהיה ספר ההלכה ולא המדינה, יהווה גם מקור הנביעה של הלכות חוק ומשפט לעולם כולו. ככזה הוא יהפוך, על יסוד ערכיו, לבית המשפט הבינלאומי הגבוה ביותר, אשר יבטא את הצדק האובייקטיבי האוניברסלי. צדק זה יהיה היסוד לגאולת העולם.

מדיניות החוץ של מדינת ישראל היהודית תבוסס על ערכי המוסר היהודיים-מציאותיים. בעימות מזויין – כמו בכל נושא - תתייחס המדינה אל אויביה עפ"י עקרונות מציאותיים, המנוגדים לכללי המלחמה הלא-מוסריים המוסכמים היום על המין האנושי. בין עקרונות המלחמה החדשה, היהודית: א. פגיעה בראש האוייב (ולא באיבריו). ב. פעולה עפ"י העקרון של "הבא להרגך השכם להרגו", כלומר: יזמה (ולא תגובה). ערכים אלה ורבים אחרים תלמד ישראל היהודית את העולם באמצעות דוגמה עצמית (מלחמותיה שלה), הפצת תורת המוסר היהודית וסיוע משפטי וצבאי לאלה מבני האנושות שאינם מסוגלים להגן על עצמם מפני הרוע, העוול ואי-הצדק.

כל אלה יהוו חלק מהמתקפה הרעיונית שתנחית היהדות על הרוע בעולם. החלק השני, החשוב יותר, יהיה הצגת התכלית עפ"י תפישת היהדות: תיקונו של העולם עפ"י הידע שמחזיקה היהדות לגבי החוקיות העומדת ביסודו. הנחלת ההכרה בעקרונות היסוד של המציאות, כפי שהם באים לידי ביטוי דתי יהודי במושג שדי, וכפי שהם מוכרים ליהדות במשך שנות קיומה, היא המשימה שהיהדות תבצע כדי להביא לעולם גאולה. התוצאה תהיה חיסול הרוע, ביסוס הצדק, ביטול שיעבוד המלכויות, הבאת אושר לאנושות – ותיקון העולם במלכות שדי.

נתונים נוספים