מסורת ומציאות

 

מסורת ומציאות

לעתים קרובות נשמעת נגד המסורת היהודית הטענה שהיא איננה מעודכנת ולפיכך שהיא מנותקת מהמציאות. אך לפחות לגבי העקרונות המופשטים הקיימים ביהדות, כמו אלה הנוגעים לטבעו של העולם או לטבע האדם, לא רק שאין המסורת מציגה שום עדות לניתוק מסוג זה אלא שעל רקע המרחק בזמן בין קביעת כתבי היסוד שלה לבין ההווה יש אף מקום להתפלא על מידת התאמתה למציאות.

לרוב נסבות התלונות והטענות בנושא זה לגבי העובדה שלא ניתן להסביר כל פרט במסורת. אך העובדה שלא כל עובדות המציאות זוכות להסבר מפורט הנהיר לכל אדם איננה אומרת בשום אופן שהמסורת מנותקת מעובדות המציאות. אם בכלל, יכולה היא להעיד על אי התאמתו של הידע האנושי לידע הקיים במסורת, אף כי על רקע ההבדלים העצומים שיש במידת הידע בין בני אדם אין בכך יותר מאשר הצהרה על היותו של גוף ידע נתון מובן יותר על ידי בני אדם מסוימים ופחות על אחרים – מה שטבעי ומובן לגבי כל גוף ידע.

למעשה, התאמתו של השכל האנושי לעובדות המציאות היא המבטיחה שההלכה והמסורת היהודית לא יהיו מנותקות מהמציאות ו/או מהשכל הישר, שכן בני העם היהודי עסקו במשך כל הדורות שעברו בדיוק במדע ההתאמה הזו. מכך נובע שאף על פי שאין לנו הסבר מפורט לכל אחת מדרישות ההלכה והמסורת, נשענות דרישות אלה על המוצקות העובדתית של המציאות. דבר זה ניתן להבנה גם על דרך השלילה: אילו היה בהלכה ו/או במסורת דבר המנוגד לשכל הישר ו/או לעובדות המציאות, הוא היה בולט בסתירתו על רקע ההקשר המלא של התואם שקיים בין המציאות והמסורת לאורך כל קיומו של העם היהודי.

 

נתונים נוספים