האמירה המטפיסית היהודית

 

האמירה המטפיסית היהודית

אמירות היסוד של המיתוס היהודי מציגות את מושגי היסוד, הנחות היסוד והידע היסודי של הקיום בצורה שמשלבת אמיתות מתחומים שונים: פילוסופיה, הסטוריה, מדע וכיו"ב. המיתוס היהודי מאפשר לכל אחד להתחבר אל השורש שלו עפ"י הנחות היסוד ומושגי היסוד שלו ומאפשרת, במובן זה, לכל אדם להבין את מה שצריך להבין לגבי העולם לצורך פעולת חיים.

במובן זה, נלעגת העובדה שיש אנשים אשר, מכיוון שהידע הזה איננו מספק אותם, לועגים למי שהידע הזה מספק אותו. בדיוק באותו מובן ניתן לראות את מי שהנחות היסוד האובייקטיביסטיות נראות לו לא מספקות לגמרי כשמדובר בנקודת מוצא של הידע האנושי לגבי המציאות. הדבר נכון בימינו במיוחד בתחום ההתייחסות של האדם הפשוט לפילוסופיה, שלפחות בשלב הראשון של המפגש בינו לבין הפילוסופיה אין הוא מבין איך מעט כל כך מחזיק מרובה כל כך..

המפתח להבנת הבעייתיות שביחס בין האמת לתפישות שאינן מייצגות אותה הוא שהאמת כוללת את כל מורכבות המציאות וממילא כל תפישה רצינית, אפילו אם היא מוטעית בכלליותה, מכילה הרבה אמת. האמת שמכילה תפישה שאיננה אמיתית יוצרת את הרושם שהתפישה אמיתית כל עוד אין חשיפה של החלק השקרי שבה.

בזמן שהמזרח עסק ביחיד ובקשר בינו לבין המציאות מתוך התבוננות פנימה, אל הפוטנציאל האנושי הפסיכולוגי-סובייקטיבי, והמערב פיתח את ההתבוננות כלפי חוץ, אל הפוטנציאל האנושי מעבד ההיבט החמרי של העולם, קשרה היהדות התבוננות אובייקטיבית של פנים-חוץ אשר אינו מפריד את החלקים ורואה כל אחד מהם כביטוי של עמיתו או, לפי בחירת האדם, את העולם כמכלול דו-היבטי של חומר ורוח המגדירים זה את זה אהדדית.

מנקודת מבט יהודית, הרוח והחומר, היחיד והחברה, האדם והעולם, האנושות והיקום הם כולם טווחים בעלי שני קצוות שבהם אף אחד מהיבטי הקצה איננו מתבטל לגמרי בקצה המנוגד לו, באותו מובן שבו החלל אינו ריק מוחלט אלא מכיל תמיד משהו ממה שאיננו נמצא בו. דבר זה משלב את הגישה היהודית המטפיסית של אחדות עם תפיסת האל היהודי כגורם מאחד המפעיל במציאות את כוח האיחוד שלו.

נתונים נוספים