האמונה הלא רציונלית בדת

האמונה הלא רציונלית בדת

אמונה לא רציונלית בדת תדמה לכל מחשבה לא רציונלית במיוחד בכך שלא תתבע הוכחות או הגיון שיסביר את טענותיהם היסודיות של אלה שטוענים לאמיתותה. מאמין בסוג זה של אמונה אינו אלא פתי, אשר אינו דורש אימות כלשהו. אמונה מסוג זה נמצאת בדרגת חווייה חושית, אשר כל עוד אין העובדות גורמות ליחיד המאמין סבל או אי נוחות אין הדבר טורד אותו.

יש תפישות רווחות בין אנשי הדתות המיסטיות והלא רציונליות, העוטפות את האל שבו הן תומכות בחוסר ידיעה, טשטוש ובלבול ומחזקות עטיפה זו בציוויי מוסר בנוסח "לא תחקור במופלא ממך". לפיכך מצליחות דתות מסוג זה לחדור לנפשם של בני אדם שרואים דמיון בין מה שלא ניתן להכחישו לבין מה שקיים.

בשל דמיון מסוג זה מצליחים רמאים לנטוע בתודעת אנשים חלשים רעיונות שמכשירים את הקרקע להאמין בכך שאין הבדל בין הוכחת קיומו של אליל כלשהו לבין חוסר יכולת להצגת טעויות בתיאוריו. דומה הדבר למצבו של ילד המאזין לסיפור לא מבוסס ודבק בו פשוט כי מה שהוא חפץ בו אינו אמת אלא סוג של עונג אמנותי בטבעו.

אין ספק שחלק ניכר מהסיבה הפסיכו-פוליטית לענין זה היא נסיונם של אלה העומדים בראש ארגונים מסוג זה לצבור שליטה על בני האדם היחידים, המאיישים את שורות נותני השירותים שבהם. אחד מהנזקים החמורים שגורמת גישה זו הוא, ללא ספק, הרושם שהם מצליחים ליצור בתרבות הכללית לגבי הקשר בין אמונה דתית לאי רציונליות.

נתונים נוספים