בין המקל לאקדח

 

בין המקל לאקדח

את הבעיה של היהדות בעולם ניתן להבין עפ"י המודל של העקרון שמופיע בסרט "סויטת מנהלים" – שבו היצרן הראשי מעביר בטעות את הגה ניהולו של מפעל ייצור הרהיטים בידי מנהל החשבונות או מנהל מחלקת הפרסום שלו.

היהודי בהסטוריה עשה כך כאשר לא השכיל לפעול על פי הידע היהודי ובכך ביטא צורה של חוסר אמונה. כך גם קרה במדינת ישראל כאשר היהדות מסרה את חזית ההתמודדות נגד האויב בידי מצביאים שפעלו עפ"י ידע האומות האויבות.

ארה"ב, למשל, הוכיחה את עצמה כמי שמסייע לאוייב שמחזיק במקל כנגד האקדח. האדם בעל האקדח איננו מאמין באקדח כי הוא מופשט לו מדי ולכן הוא נכנע למקל המוחשי בעיניו בשל גסותו וישירותו יותר מכדור האקדח. הנמשל הוא שבעימות בין היהדות לבין אויביה הגסים הוא, האמריקני, מעדיף את אויבי היהדות.

אך היהדות, ביחס למשל זה, היא תת-מקלע ואויבי האנושות הם ברברים החמושים בסכיני צור. הדבר מדגיש את הטעות שעושה גם היהדות אם וכאשר היא מתאימה את עצמה מבחינה מוסרית למקלות ולסכיני האבן הפרימיטיביים ושומטת בפחד את הנשק המתוחכם והמתקדם שיש לה.

נתונים נוספים