למות מפחד

 

למות מפחד

מדינת ישראל נמצאת היום במגננה. כמו עכברים מורעלים אנחנו מתרוצצים במעגל, מתחבאים בחורים ומצפים, בחשש, להתקפתו הבאה של החתול. אלא שהרעל שעלול להמית אותנו הוא בתוכנו. הוא, למעשה, מה ששיכנע אותנו כי אנחנו עכברים, אבל אנחנו לא.

למעשה, אנחנו איננו עכברים ומעולם לא היינו, אלא אריות. אנחנו שכחנו שמי שעומד מולנו איננו אלא גמד מוסרי לעומתנו. שכחנו את ההבדל בין הטוב והרע. מי שבורח הופך לעכבר – פיזית ומוסרית כאחד. אנו צריכים להזדקף ולזכור את כוחנו. אנו צריכים לזכור את ייחודנו ואת עצמתנו ולהשיב מלחמה שערה, רוחנית ופיסית, כנגד כל מי שבעוכרינו.

זה נכון שאנו עלולים למות, אך עדיף למות על הרגליים מאשר על הברכיים. מות במלחמה צודקת הוא מכובד ומהיר יותר מגסיסתו הארוכה של זה שחושש מלהילחם. מכל האסונות, מה שצריך להפחיד את העם הזה בעיקר הוא הפחד להיות במצבו של בעל חיים שהפחד משתק אותו.

במצב כמו הנוכחי מה שעלול לקרות לנו הוא אבדן זכותנו לחיים ייחודיים ועצמאיים במקום הזה. אם זה יקרה, יעבור העם היהודי שואה נוספת – והפעם רוחנית. זו תתבטא בכך שאם ירשה לעצמו לחיות בפחד כה גדול הוא עלול למות מפחד.

 

נתונים נוספים