מוסר מלחמה יהודי

 

מוסר מלחמה יהודי

במקום "להגיש את הלחי השניה" שומה עלינו לנהוג עפ"י הכלל המוסרי של חז"ל: "הקם להרגך השכם להרגו". הבירור המתחייב בימים אלה הוא, בין היתר, בירור מוסרי של מערכת הערכים המחייבת – מוסר עברי או מוסר נוצרי."

וזוהי גם הצעתי שלי לאלטרנטיבה מוסרית; ברמת היישום משמעה יציאה למלחמה צודקת ולא מתפשרת נגד הרוע, עד לניצחון המלא עליו. השוני העיקרי שיש למדיניות זו ביחס למקובל בתרבות המערבית של היום הוא בכך שכדי לנקוט בפעולה מוסרית אין ישראל צריכה לחכות עד שהאויב יכה ולהכותו רק כמעשה של תגובה. למעשה, כל מי שהראה בדרך כלשהי כי יש לו כוונות שליליות כלפי ישראל חשף את עצמו בכך להתקפה מצידה עליו.

מה שמבטא מבחינה מוסרית הרעיון של "השכם להרגו" – אשר בימינו כל התרבות המערבית מתנגדת לו ואף גורמת לישראל להתנהג כך – הוא שדמו של המבקש לרצוח מותר עוד לפני שהוא מבצע פעולה מסוימת בהקשר זה. אם יודע אדם מוסרי על כך שרוצח "בא להרגו" מותר לו, כהגנה עצמית, להקדים רפואה למכה ואין הוא מחויב לחכות עד שאויבו יבצע את פעולת ההתקפה ראשון.

חשוב להדגיש, בהקשר זה, כי בהסטוריה של העולם החופשי, הרואה עצמו כמצדד במוסר הנוצרי, פתחו פעמים רבות צבאות בהתקפה יזומה ברוח זו, אך השתדלו שלא להבליט את הדבר ולא להצהיר עליו בדרך שעלולה להתפרש כאילו היא מהווה קריאת תגר על המוסר הנוצרי – וקל וחומר שמעולם לא העיזו גן צבאות צודקים שנקטו בהתקפה כזו להצהיר על החזקתם בגישה המוסרית היהודית.

זו האחרונה מהווה תעודת עניות מיוחדת למדינת ישראל, אשר חלק מפעולותיה הנועזות ביותר בשנות החמישים היו יזומות, ואשר הגיעו בשיאן לפעולת התקפה מונעת כזו במלחמת ששת הימים, שהיתה לנזר המוסריות בכך שהיכתה את מדינות ערב שהתכוננו לפגוע בה לפני שאלה יצאו למלחמה עליה.

נתונים נוספים