תחי מדינת היהודים!

 

תחי מדינת היהודים!

בימים אלה נדרשים אנו לשבח את מדינת היהודים ברוח האמירה "המלך מת. יחי המלך!" כי מדינת היהודים שאליה אנו מקווים היא מדינה עתידית, שעדיין איננה קיימת, אך שומה עלינו לפעול להקמתה, במיוחד על רקע ההכרה בעובדה שתפקידה של מדינת ישראל הנוכחית, בשל המחדלים הרבים הקיימים בה, מגיע לסיומו.

במובן זה, באמרנו "תחי מדינת היהודים" אנו מתכוונים לאותה מדינה חדשה, אשר תתאים יותר ליהודים.

מדינת ישראל, המדינה הקיימת היום, איננה מדינת יהודים. על אף שהיא מציגה עת עצמה ככזו, היא חסרה שני יסודות חשובים כדי לתפקד ככזו: האחד הוא שאזרחיה יהיו יהודים בלבד ומי שאינו יהודי לא יוכל להיות בה אזרח. השני – החשוב, אולי, אף יותר מכך, הוא שהחוק שלה יהיה חוק יהודי. בכך אין הכוונה למה שקוראים "מדינת הלכה" אלא להקפדה על כך שהמוסר המבוטא בחוקיה יעלה בקנה אחד עם היהדות ובשום מקרה לא יסתור אותה.

אנו פועלים על יסוד ההנחה שהיהדות מהווה את ההצעה החברתית הטובה ביותר שמוכרת לנו בעולם של היום לביסוס חברה אנושית בכלל – ולחברה התואמת את צורת החיים היהודית בפרט. בפירוט נוסף ניתן לומר כי מסגרת משפטית, חוקית וחברתית אשר תבוסס על היהדות, תפעל בצורה שתתן לנו, כיהודים וכבני אדם, את האפשרות לממש את כוחותינו בצורה הטובה ביותר אישית וחברתית כאחד.

מה, לעומת זאת, רע במדינת ישראל שקיימת היום? שעל אף כל מעלותיה, היא רעה; חוקיה של מדינת ישראל של היום אינם צודקים וככאלה הם מבטיחים, למעשה, פשע ממוסד, חוסר יעילות ו/או מלחמת אזרחים פנימית. מלחמה כזו נוצרת כאשר החוק מאפשר מצב של עוול מתמיד, שבו נפגעות זכויות האזרח והאדם של חלק מן האוכלוסייה כדי לספק את צרכיו ו/או שאיפותיו של חלקה האחר.

עד כאן סקירת הצורך בהרמוניה של זכויות האזרח והאדם. ומה עם היהדות? דרך החיים היהודית, המבוססת על ההלכה, איננה מתנגשת עם הארגון המדיני של מדינה חופשית. יתרה מזו, היא מעניקה למדינה שאוכלוסייתה האזרחית יהודית ערך מוסף במונחים של תכלית: הציבור היהודי צריך להיות חפשי כדי לממש את התכליות המוצהרות של היהדות – ומדינה יהודית מאפשרת לו חופש זה ללא הגבלה. במדינה של יהודים יכולים היהודים לקבוע לעצמם תכליות המבוססות על היהדות ולבצען, החל מבניית בית מקדש והפעלה מחדש של סדר הקרבנות שבו – וכלה בהחלטה לצאת למלחמות מצווה לצורך שחרור חלקי ארץ הנמצאים בימינו תחת כיבוש זר. במדינה של יהודים, כפי שזה קיים עוד לפני הקמתה של כזו, יכולים יהודים להתארגן בצורה חופשית לצורך מימוש יהדותם, מבלי שיכפו זה על זה את השקפותיהם.

היום, יכול יהודי לראות את יהדותו מוגשמת בברוקלין לא פחות מאשר בירושלים, ואין הוא מחזיק בכוח לכפות על יהודי אחר, שאינו חושב כמוהו, שלא לעלות לארץ ישראל. תכליתה של מדינת יהודים היא לשמור בשטחה על מידה כזו של חופש כמו שקיים בקהילה היהודית העולמית.

חופש כזה אינו קיים בישראל של היום – והוא חיוני למדינה של יהודים, כי פעולת היהדות מבוססת על חופש. מידה זו – החירות - חשובה במיוחד בהקשר של מימוש הרעיון הלאומי היהודי, כי אחת ה"תרומות" השליליות של מדינת ישראל לתפישתם של חלק מהיהודים שומרי המצוות את מהות המדינה היא חינוכם לכפיה, הנוגדת את רעיון החירות היהודי.

במובן זה מהווה מדינת ישראל של היום גם ספר מצוות של "לא תעשה" שיש הרבה מה ללמוד ממנו לגבי הטעויות שאסור שתעשנה במדינה העתידה. לקראת הקמתה של מדינת יהודים במקומה של מדינת ישראל יש לעשות עבודה גדולה של הכנה מעשית בתחומים רבים, שחלקם נוגע לפרטים המעשיים של התאמה בין היהדות לרוח חוקי המדינה החדשה וחלקם נוגע לקירוב לבבות שיכשיר את אזרחיה של מדינת היהודים.

מתצפית על המציאות ניתן להסיק כי אף שמדינת היהודים תהווה את היסוד להתגשמות נבואות העם היהודי, היא לא תהיה, בשלב הראשון של הקמתה, מדינה של שומרי מצוות אדוקים ואנשי הלכה. כפי שניתן לראות, גם ההיסטוריה של מאה השנים האחרונות, המהוות, ללא ספק, שלב חשוב בשיבתו של עם ישראל לארצו, לא בוצעו במלואן על ידי שומרי מצוות, אף שאלה הביאו, ללא ספק, לגדילת הכרתן של אומות העולם לזכות שיש לעם ישראל על ארץ ישראל. לדוגמה: ההישגים החקלאיים והטכנולוגיים של העם בארצו.

ברוח זו יש להבין את ההקמה העתידה של מדינת יהודים בארץ ישראל כשלב ההתפתחותי הבא בהתעצמות שליטתו של העם היהודי בארצו. גדילת התעצמות זו תתבצע על ידי העלאת המודעות הפוליטית לרוח היהדות, שתתבטא בהצעת פתרונות מעשיים לאתגרים הניצבים בפני המדיניות הקיימת. במצב הפוליטי העכשווי, מתחולל מאבק על דמות הלאומיות בין תנועות שרק חלקן הקטן דוגל בדת.

מצבה הפוליטי של מדינת ישראל של היום הוא, בלשון המעטה, בעייתי; מאז קומה, כמדינה במצור, ישראל מקיזה את דמי אזרחיה במחזוריות קבועה. כל מה שיש בידי הנהגתה של המדינה להציע לאויביה האלימים כתגובה הוא שילוב לא מוסרי של לוחמניות חלקית והסכמי פשרה לא מוצדקים. לסוג זה של פתרונות אין עתיד ארוך-טווח.

מצבה של מדינת ישראל היום מוביל רק לדבר חיובי אחד: הוא מעלה על פני השטח דיון מוסרי שדרכו ניתן לחשוף את המוסריות היהודית. אם וכאשר תוצג כהלכה שיטת המוסר היהודי, היא תקדם את הערכת העניין היהודי בארץ ובעולם. עליה דומה של הידע היהודי בתחומים בעייתיים שונים, תקדם גם את השיטה הפוליטית היהודית בצורה שתיתמך, על יסוד מדעי חילוני ודתי גם יחד, על ידי גורמים שונים בעם והן על ידי אומות העולם.

דבר זה יקדם, בהכרח, את מעמדה של היהדות כתלכיד ידיעתי הנושא פתרונות מציאותיים לבעיות אנוש. ביחד עם פעילות פוליטית, שחלק ממנה נעשה היום על ידי תנועות פוליטיות שכבר החלו לפעול למען העלאת מעמדה של היהדות בישראל ובעולם, יתקרב הרעיון היהודי למימושו המעשי. דבר זה יהיה בסיס מוצק לתביעה להקים מדינה של יהודים, גם בעיני יהודים שאינם שומרי מצוות וגם בעיני לא-יהודים.

כאשר המוסריות היהודית, כמערכת של עקרונות מופשטים, תוכח כשיטה היעילה ביותר לקיום האנושי – וכפועל יוצא מכך תוכר גם הפוליטיקה היהודית כבסיס הנכון ביותר להשתתת חברה צודקת, ייתפש גם העם היהודי כקבוצה אנושית ייחודית, שתחום התמחותה יש בו כדי להשפיע לחיוב על העולם כולו. זה יהיה גם היסוד ל"תיקון עולם במלכות שדי".

נתונים נוספים