אדם כישות מנטלית

אדם כישות מנטלית

מעניין לבחון את הרעיון שבני האדם הם ישויות מנטליות של אלוהים. ישות מנטלית היא מושג באמצעותו אנו מתייחסים לרעיונות, מושגים ושאר צורות קבועות שקיימות במופשט הידיעתי. הרעיון שבן-האדם - כמו שאר הישויות - מייצג יחס בין תודעה לדברים, נתפס באופן טבעי כסובייקטיבי וחסר יסוד, בשל היכולת האנושית לטעות ברעיונות או לבטל אותם. אך דבר זה נתקל בעובדת הגדרת האלוהים כמהות שבחשיבתה יוצרת עובדות אובייקטיביות שאינן ניתנות לערעור על ידי חשיבה, כמו הישויות המנטליות האנושיות.

בהקשר זה, ברור שיהיה מי שיסבור כי משמעות הדבר גם טעויות וכשלים הנובעים מתפקודה של תודעה בתחומים כמו דמיון, אשליה ושקר, אך אין אלה אלא השלכות לאישיות האל של מה שמכירים בני אדם מאישיותם שלהם. כאשר מדובר באלוהים יש לזכור כי תודעתו היא תואמת מציאות מושלמת, שאיננה עושה טעויות או מתבלבלת - ושגם חלומותיה, עד כמה שנוכל לדמיינם, יהיו תואמי מציאות באופן מלא.

נתונים נוספים