המלחמה היהודית

המלחמה היהודית

אם יש מכנה משותף לאיסטרטגיה היהודית הרי היא פעולה נגד ראשו של האויב. הראש, בהקשר זה, איננו רק מי שמנהיג את האויב מבחינה מלחמתית אלא מי שאחראי על כל הנזק שגורם האויב לעם ישראל, בכל הקשר מלחמתי.

לפיכך, ההליכה לראש האויב – כמו משה שהלך אל פרעה – היא האיסטרטגיה היסודית של המלחמה היהודית. כך עשה גם אהוד בן גרא שהלך והרג את עגלון מלך מואב וכך נעשה גם לסיסרא.

עקרון הפגיעה בראש קיים גם במלחמה שעשה דוד הנער, שאחרי שהפיל את גליית הוסיף וכרת את ראשו – באמצעות חרבו. בכך סימל לא רק את הטלת האחריות על ראשו של התוקפן אלא גם את זכותו של המותקף להשתמש בנשקו של התוקפן לצורך התגברות עליו.

 

נתונים נוספים