כיבוש יהודי ב

כיבוש יהודי ב

תנועת ישראל ביחס לעולם

 

הכיבוש הנפוץ בהסטוריה היה לרוב כיבוש צבאי אך לא פחות מזה התבטא הוא גם בכיבוש תרבותי, שבו השליטו עמים כובשים את ערכיהם זה על זה או סחרו בכל הנדרש להם. כיבושו של האדם את הטבע הקדים את כיבוש העולם והשלים אותו בכך שבכל אחד מהמקרים זיהו בני האדם את הנחוץ להם, פעלו כדי להשיגו ואימצוהו כנכס.

 

ההבדל שבין הגיעשות הנוגעות לכיבוש הוא זה שבין תפיסת ניגודיות לבין תפיסת השלמה. רבים בעולמנו קושרים את מושג הכיבוש לתחום המלחמה והצבא, הנוגע לעימות בין שני כוחות שהאחד מתגבר על משנהו. לעומת זאת, מסורת ישראל אומרת שהגיבור הוא אדם ה"כובש" את יצרו ובכך היא ממקמת את הכיבוש בעולם היחסים הרוחניים הפנימיים של הזהות האנושית. מבחינה זו מציגה היהדות לעולם את השאיפה לשלטון ככזו שניתן לראותה גם בהקשר שבין האדם לעצמו; מבחינה זו חורג מושג הכיבוש המוצע על ידי מסורת ישראל מתחום היחסים הבין-אישיים ועובר לעולם היחסים הפנימיים של הטבע האנושי; בכך הוא מסיט את המאבק האנושי משדה היחסים הפוליטיים לשדה הפסיכולוגי, שבו עוסק האדם בשליטה עצמית.

 

בהקשר זה, מתייחס מושג השליטה לעימות פנימי בין גורמים באישיותו של היחיד האנושי, כשהמטרה והתכלית של מאבקם אינו השמדה אלא השלמה; כיבוש היצר אינו מבטא את הרס טבעו של האדם אלא את העצמתו על ידי שידרוגם של כוחות האדם לדרגת התקדמות גבוהה באמצעות ניצול הכלים שברשותו להישגים יחידאיים טובים יותר משיש לו בכוח.   על הובהסטוריה של עולמנו נהוגות היו שתי שיטות כיבוש אשר בוצעו על ידי מדינות או עמים שחפצו להשליט את כוחן על מדינות או עמים אחרים, אשר לרוב היו חלשים מהם מבחינה צבאית.

 

בהתאם לגישה זו, הנחת היסוד שעמדה לרוב בבסיס החשיבה האנושית לגבי הכיבוש היתה שמדובר בפעולה צבאית ולפיכך נחשב לרוב נושא הכיבוש כענין צבאי, אף כי בחינת העליונות הצבאית של כוח מדיני זה או אחר מראה כי העוצמה הצבאית היא תולדה של עליונות תרבותית, אשר מניחה את היסודות הנחוצים ברוח ובחומר לאיכות פעולה צבאית, כמו שפה, תקשורת, טכנולוגיה ולוגיסטיקה; נושאים אלה, שהם מדעיים בטבעם, קובעים ברמתם את תוצאות העימותים המלחמתיים-קרביים, שכן יישומם של רעיונות אלה לתחום פעולות העימות תלוי ברמתם של העמים המבצעים אותם.

 

מול גישת העימות הזו, המבטאת את העימות המתחולל באנושות, שבו כוחות שונים נלחמים זה בזה (כמו עמים או תרבויות), גישתה היסודית של היהדות לגבי כיבוש מבטאת את ההיפך: את ההתאמה הקיימת בכוח (הרמוניה פוטנציאלית) באנושות. גישה זו מקדמת את הבאת האדם את ההיבטים המובחנים של אישיותו להשלמה עד כדי שלמות, שבה כל גורם משלים את האחרים. בהקשר זה, מהווה הכיבוש התרבותי של גורם אחד על אחרים צורה של השלמה ולא הריסה. זה מה שקורה כאשר אדם או עם סוחרים עם אחרים בערכיהם ומעניקים להם את היתרונות של תפיסת עולמם באמצעות הצעותיהם הרוחניות.

 

את עולמנו העכשווי ניתן לראות כשוק כלל-עולמי שבו כל העמים מוצאים לנכון להשיג את ערכיהם באמצעות מסחר, שבו הם מציגים את תוצרתם הערכית למכירה. דבר זה הוא ביטוי של כיבוש משלים, שאינו אלא פיתוח של רעיון הכיבוש העצמי, שכן בני האדם המעורבים בתהליך סחר זה מציעים לעולם הקניינים את פרי רוחם ואת תוצאות עמלם.

     

כבר מימיו הראשונים היה עם ישראל שונה ביחס לרובם של העמים שהתקיימו באותה עת, שהיו לרוב חברות של עובדי אלילים שהיו מאורגנות כמשטרים מלוכניים וריכוזיים, שבהם לא היה מקום לזכויות האדם או לערכיו כיחיד. היהדות היתה הראשונה בעולם שהקימה כבר לפני שלושת אלפי שנים מדינה ובה משטר שבו כפוף הנושא בכתר השלטון לחוק מחייב השומר אמונים לזכויות האדם. מבחינה זו יש לראות את תרבותו הפוליטית של עם ישראל כמאיץ ומקדם של כלל העולם בתחומים רבים של ידיעה מציאותית.

 

כשעשה עם ישראל את דרכו הארוכה ממצרים לארץ המובטחת הוא היה ברמה תרבותית מתקדמת ביותר מבחינה אנושית – ולא רק לזמנו; בפעם הראשונה בהסטוריה הוצגו לפני האנושות ערכים אובייקטיביים הנוגעים לעצם קיומו של האדם, כמו זכותו של כל אדם לחיים, חירות וקנין. עובדה היא שערכים אלה, המתבטאים באוטונומיה העצמית של היחיד, מוצאים בעידן החדש מקום מתרחב והולך בהכרה העולמית המתנגדת לשיעבוד, לחורבן ולדיכוי החיים האופייניים לתרבויות אויבות האדם, כשלב הסיום והשיא של תהליך שהיהדות פסעה בו את הצעד הראשון ובכך הנחילתהו לעולם כולו.

 

העובדה שתהליך זה נוצר וקודם על ידי מסורת ישראל הוא עובדה אובייקטיבית בכל מגוון האפשרויות המעשיות שיושמו על ידי בני עם ישראל בכל דורות קיומם. בכפיפה לתחומים רבים אחרים תרמה היהדות לשחרור תרבויות העולם העתיק מעבודת האלילים ובמיוחד מזו שתבעה קרבנות אדם, מה שהיה צעד ענק לזמנו ולכל ההסטוריה האנושית. עבודה זרה זו התבטאה לעתים קרובות בחוסר מוסריות מובהק, אשר בא לידי ביטוי בפגיעה שגורה בזכויותיהם של בני אדם אחרים. זו היתה נהוגה לא רק כלפי עמים זרים אלא הופעלה אף על ידי בני חברות אלה נגד עצמן. חלק מהדבר הונצח בדברי מסורת ישראל שנכללו בתנ"ך, שבו מוקיע דבר ד' את עובדי האלילים המעלים את בנותיהם לקרבן לאלים, מה שבאופן מוצהר מנוגד לעבודת האל של בני ישראל, שאיננה דורשת קרבן אדם.

 

העימות בין תרבות ישראל המתקדמת בהיבטים רבים של הקיום האנושי לבין תרבויות נחותות ממנה מעולם לא נסתיים. מאז ביססה תרבות ישראל פעולה דתית וכלכלית אשר התבססו על עקרונות היהדות היא לא הפסיקה לבטא ולהציג זהות ערכים זו לפני העולם כולו. בשל העובדה שלא תמיד הוכרו ערכים אלה כחיוביים בעולם, אולץ עם ישראל לא פעם לשאת במחיר שאותו שילמו בניה במשך אלפי שנות הקיום היהודי.

 

גם בימינו, בני העם היהודי עדיין זוכים למקום של כבוד בשוק הסחר הבינלאומי, כאשר הם מציעים לעולם כולו את הישגיהם העתיקים והחדשים כאחד. לעתים מזומנות מציגים נציגי העם היהודי הישגים יחידאיים בתחומי המחקר והיצירה המדעיים, כמו מדע המחשבים, הרפואה, הכלכלה והאמנויות, המשדרגים תדיר את רמת הפעילות המתקיימת בתחומים אלה במדינות רבות בעולם. כל זה מתווסף למאגר הידע הגדול שאותו מציעה מסורת ישראל לעולם במשך הדורות הרבים של קיומה. כך או כך, בכל ההיבטים הרבים שאותם מציעה תרבות ישראל לעולם מאז יצאה לגלות, בולט דגם הכיבוש הבלתי אלים שלה, אשר מציע את ערכיו בדרך מסחרית, הפתוחה לבחירתו של המעוניין זה – ולא באמצעות כיבוש מלחמתי, המפקיע מעמיתיו ערכים בכוח הזרוע. על יסוד זה יש להניח כי זו גם הדרך שעליה יוגשם חלום תיקון העולם העתידי של העם היהודי, שבניו אמורים לקדמו.   

 

 
 

נתונים נוספים