כיבוש יהודי ג

כיבוש יהודי ג

על השפעת הרוח בעולם

 

דרכים רבות להשפעת הרוח בעולם, ובכלל זה באמצעות הכיבוש המתקיים בו משחר ההסטוריה ועד לתקופתנו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במלחמות העולם. לרעיון הכיבוש יצא, מבחינות רבות, שם רע בתרבותנו כי מפת העולם של ימינו היא, במידה רבה, סיכום מהלכי ההתפשטות שהתרחשו בו מאז העידן הקולוניאלי-אימפריאליסטי, שהחל באמצע האלף השני לספירה עם מסעי הצלב שקדמו לרנסנס. דבר זה תרם לכך שהמושגים "אימפריאליזם" ו"קולוניאליזם" קנו לעצמם מקום של כבוד בטרמינולוגיה המודרנית כביטויים המבטאים את מעמדו של העולם המערבי בתפיסה הסוציאליסטית-מרכסיסטית.

 

בימינו נהוג לציין את היחס בין תרבויות מתקדמות לתרבויות שערכיהן נחותות יותר ברמתן תחת הכותרת "אימפריאליזם"; בשנים שקדמו לעידן התחיה שגשג כיבושם של בני תרבות העולם המערבי-נוצרי את הארצות הפחות תרבותיות של המזרח הרחוק, אפריקה ואמריקה הדרומית. כיבוש זה היה נגוע במידה רבה של לאומיות קבוצתית שבה שלטה התפיסה הקולקטיביסטית, שברעיונותיה שלטו איבה וניגודיות גזענית, אשר קיפחו את עמי הארצות הכבושות וניצלו את המשאבים הקיימים בשטחם. ורק לעתים נדירות מוכרת בעולם העובדה שבמאות שנות הכיבושים הללו, תוך כל הדיכוי והשיעבוד של הכיבושים הצלבניים והמשטרים הקולוניאליסטים שהוקמו בעקבותיהם היו רק בני העם היהודי הגולה אלה ששמרו על דרגה של קידמה תרבותית גבוהה והפיצו בעולם את הידע הרב שבידם, בתנאים של קיום גלותי, הרחק מארצם. לרוב, אין הישגי היהדות בעולם מוכרים תחת הכותרת "כיבוש", על אף שמסורת ישראל הותירה את חותמה בתחומים רבים שלו.

 

הידע המציאותי-אובייקטיבי שמחזיקה תרבות עשוי לשמש אותה כדי לקדם את ערכיה בעולם, אך אופיו של שימוש זה כפוף למידת הידיעה הקיימת בקרב כל אחת מהאומות שנקטו בכיבוש במידה זו או אחרת. מכיוון שלרוב היו הכיבושים הגדולים בהסטוריה כאלה של השתלטות צבאית היו הם בעלי אופי של השפעה חיצונית ביחס והנחילו לנכבשים את הערכים האופייניים לתרבות הפעולה הטכנולוגית של הכובשים, כמו לכליהם ולאמצעיהם החומריים. אך כיבוש שונה לגמרי היה הכיבוש הרוחני (על אף שלעתים קרובות היה מתחולל בצירוף לכיבוש טריטוריאלי של ארץ).

 

הכיבוש הרוחני היה לרוב כיבוש תרבותי, שבו רכש הנכבש את ערכיו הרוחניים של הכובש ולמד את דרכיו בתחומי המדעים, הדתות והפעולה החברתית. כיבוש זה התקיים בכל פעם שמצאו עצמן תרבויות מתקדמות פוגשות בבני תרבויות מפגרות ביחס אליהן, כחלק מתהליך ההתפתחות הכלל-עולמי של האדם. בתהליך זה קרה שוב ושוב שבניה של תרבות מגובשת, שערכיה מתקדמים, מצאו עצמם מעורבים במגע ראשוני עם בני תרבות פרימיטיבית, אשר בניה חיים ברמה נמוכה הרבה יותר מהם מבחינה אנושית. בעימות מסוג זה קרה שלעתים תכופות התחוללה מלחמת תרבויות אשר הביאה, לרוב, לנצחון של הצד התרבותי המתקדם על השני, הנחות.

 

לרוב נשמר הנצחון לצד העליונות המדעית, במיוחד בתחומים של קידמה טכנולוגית, אך לא פעם היתה על העליונה ידם של בני התרבות המתקדמת גם מבחינה אנושית כלל-ערכית:  כשהחזיקה תרבות זו בידע מתקדם לגבי טבע האדם היא ידעה גם לשמור על קיומם של ערכי אנוש רמים ביחסים בינה לבין התרבות הנחותה ממנה מבחינת הקידמה. במקרה כזה מה שהתחולל (במקרה הטוב) היה העברת ידע, שהביאה לשדרוג מצבן של שתי החברות גם יחד על יסוד של כבוד והערכה הדדיים.

 

במיוחד בימי קדם דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהוא היה שונה ביחס לרובם של העמים שהתקיימו באותה עת, שהיו לרוב חברות של עובדי אלילים שהיו מאורגנות כמשטרים מלוכניים וריכוזיים, שבהם לא היה מקום לזכויות האדם או לערכיו כיחיד. מבחינה זו יש לראות את תרבותו של עם ישראל, שנפגשה רבות עם תרבויות העולם, כמקדם שהאיץ את התפתחות האנושות כולה בתחומים רבים של ידיעה מציאותית תוך כיבוש רוחני.

 

הגורם הראשי הקובע את הצלחתה של אומה או חברה מסויימת בכיבושיה הוא הידע המציאותי-אובייקטיבי שמחזיקה תרבות זו, העשוי להעניק לה מקדמת יעילות ביחס לאומות או לחברות שהיא מתמודדת כנגדן. בהסטוריה העולמית שימש ידע כזה ברשות רוב האימפריות הגדולות, בד בבד הן כאמצעי כיבוש חומרי והן לצורך כיבוש רוחני, שבאמצעותו קידמו את ערכיהן בעולם, ואף הטביעום בתרבויות אויביהן בתהליך שחלק ממנו שרד אף לאחר שעברו מן העולם. דוגמה למורשת מסוג זה היא הערכים שהותירו אחריהן התרבויות העתיקות של יוון ורומא, אשר עולמנו רווי בהם בתחומים שונים של חיים אף לאחר שהן עצמן כבר עברו וחלפו מן הקיום.

 

בהקשר זה מלמד עצם קיומם בתרבות ימינו של מושגים רבים שמקורם בתחומי הפוליטיקה, הדת והאמנות של העולם היווני והרומאי על עוצמת הכיבוש הרוחני שבו נקטו יוון ורומא. את עקבותיו של הכיבוש הרוחני הזה ניתן לראות בהווה במידה הרבה שבה נפוצים מושגי העולם הקלאסי במדעים החופשיים, כמו באלה של הפילוסופיה והמתימטיקה, בתורת המדינה ואף ביצירות האמנות המבוססות על המיתוסים האליליים של יוון ורומא (אף כי בחלוף העידן העתיק של אמונת האלילים, ועימו פולחן האלילות, עדיין רואים בני זמננו בדמויות האלים והגיבורים של המיתולוגיה את הערכים הסמליים הקיימים בהם). 

 

המאפיין המובהק של הכיבוש הרוחני הוא מגמתו, אשר מטרתה איננה התפשטותה בכוח הזרוע על שטחי ארץ של אומה או ארץ אלא עצם היותה פעולה מוסרית, שיש בה משום תגובה לפעולה לא מוסרית שנעשתה על ידי האומה הנכבשת. לפיכך, ניתן לראות את עצם התבססותו של הכיבוש הרוחני על צדק כביטוי להנחלתם של ערכיו הרוחניים של הכובש אל מעבר לשטח השייך לו והחלת שליטתו המוסרית על חלק ארץ זה. כיבוש כזה מתבטא בהפצת הכובש את הידע בתחומי המדע, המוסר והתרבות הרעיונית שקיימים ברשותו. כיבוש מסוג זה הוא הכיבוש היהודי.

 

בעמותים הרבים שהתחוללו בין תרבויות לאורך ההסטוריה נשמר הנצחון לצד העליונות המדעית, במיוחד בתחומים של קידמה טכנולוגית, אך לא פעם היתה על העליונה ידם של בני התרבות המתקדמת מבחינה אנושית כלל-ערכית:  כשהחזיקה תרבות זו בידע מתקדם לגבי מהות האדם היא ידעה גם לשמור על קיומם של ערכי אנוש רמים ביחסים בינה לבין התרבות הנחותה ממנה מבחינת הקידמה. במקרה כזה מה שהתחולל היה העברת ידע, שהביאה לשדרוג מצבן של שתי החברות גם יחד על יסוד של כבוד והערכה הדדיים.

 

עד היום היה הכיבוש היהודי הכיבוש הרוחני המתקדם ביותר מבחינת יעילותו במונחים של ערכים. הדבר נבע מכך שעם ישראל, שנוצח על ידי הרומאים וגורש מארצו, מיקד בשנות גלותו את פעילותו בתחום הרוח בלבד, מבלי להגיע לכדי אפשרות שיבה לארצו. העובדה שהנצרות עמדה ביסוד תרבויות העולם המערבי אשר ביצע את הכיבוש המקיף ביותר של היבשות הלא מפותחות של אפריקה והמזרח הביאה להפצתה של הנצרות בעולם, אך עם זאת, הקשר שנעשה על ידי הנוצרים של אמונתם לתנ"ך הביא את ערכי ישראל להיות חלק מהתשתית הרוחנית של כל העולם החדש.

 

כך נוצר מצב שבו, אף אם לא נעשה הדבר באופן ישיר, נמצאים ערכי היהדות ב"מקוןם טוב באמצע" של התרבות החדשה, הנוצרית והמוסלמית גם יחד, אך במצבה העכשווי אין היא מחזיקה ביומרה וגם לא ביכולת להפצת ערכיה, לפחות במידה החורגת מיחסי השוק העולמי, הנטולים אלימות. בשל כך נהנה היום העם היהודי מאפשרויות כיבוש רוחני לחלוטין, כזה שרק ההיצע והביקוש הכלכליים בטבעם קובעים את התקדמותו.

 

זהו, כנראה, המתווה העתידי של התפתחות הכיבוש היהודי והשפעתו על התרבות העולמית, אשר נקבעים במיוחד על ידי עובדת היותה של תרבות ישראל זו אשר התקדמותה הרבה מבחינה איכותית תמצא בעתיד הקרוב את דרכה להשפעה רבה על האנושות, אשר תגבר ביחס ישר לקידמה הכלל אנושית המתבצעת כבר היום בנושאים כמו מדע, טכנולוגיה ואמנות.   

 
 

נתונים נוספים