ושמחת

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

ושמחת

אחד ההבדלים המשמעותיים והברורים ביותר בין היהדות לנצרות ולאיסלם היא ההתמקדות השונה שיש להן בעולם הזה; בזמן שבנצרות ובאיסלם מכוון המאמין אל ה"עולם הבא" – מימד הקיום שלאחר המוות, היהדות מכוונת את מאמיניה לחיים עלי אדמות. המסורת היהודית מדגישה את חשיבותם ומסבירה כי השכר והעונש ניתנים לא רק, כגרסת הנצרות והאיסלם, בחיים הנצחיים שלאחר המוות אלא גם על פעולות האדם בחייו בעולם "הזה" שעלי אדמות.

מסורת ישראל איננה ממעיטה בערך העולם הזה בדרך כלשהי אלא מפארת אותו כמימד שבו שורה ברכת החיים והאדם ממלא את חובתו למצות את חייו כהלכה. שומרי מצוות ישראל אמורים ליהנות לא רק בעצם פעולות החיים בעולם הנוכחי אלא שהמאמין היהודי יודע גם כי תוצאות מעשיו יבואו לידי ביטוי בחייו אלה ולא לאחר המוות. לא רק שתורת ישראל איננה כוללת הבטחות לשכר שיגיע לאחר המוות אלא שהבטחות הברכה מתקיימות בעולם הזה. רבות מני ספור הן הפעמים שבהן מובטחות לאדם הישראלי ברכה והצלחה בחייו בעולם, החל מהצלחתו בתחומי חייו הטבעיים כמו בבריאות גופו, מקנהו ושדותיו וכלה בהצלחתו הכלכלית גם בתחומי הברכה החומרית-ממונית.

העם היהודי ספוג בברכות ובשפע שאותם מבטיח לו האל באם יקיים את מצוותיו באמונה ובשמחה. בין חובותיו של היהודי הן עבודת אלוהיו מתוך רצון, אהבה ושמחה; בנושא אחרון זה באה לידי ביטוי ייחודיותה של מסורת ישראל, שכן בעקיפין מדגישה כך תורת ישראל הן את החשיבות שהיא רואה לקיום השמחה בחיי המאמין והן את היותו של העולם מקום שבו השמחה אפשרית ואף מזומנת לאדם הפועל כהלכה – הצדיק. מסורת ישראל חושפת בכך את תמונת העולם החיובית שאותה חווה שומר המצוות היהודי – בניגוד לעולם הרה האסונות, המרירות והעצב שאותו מכירים הנוצרים והמוסלמים.  בהקשר זה יש להזכיר כי לא פעם מזכירים בני האדם הלא-יהודיים בעולם את יחסם לעם היהודי (שיש בו מן הקנאה) בשל העובדה שעל אף הצרות והסבל הרב שעבר על גופו ונפשו לאורך ההסטוריה הארוכה של גלות, דיכוי וגזל לא ניתן להתעלם מהשמחה המתמדת שרווייה בדרך ניהולו של היהודי את חייו, החל משמחת החיים האישית-יחידאית שלו וכלה במגוון החגים והאירועים המסורתיים-דתיים שלו, שבהם הוא מצווה על השמחה כעל חובה דתית.

 

נתונים נוספים