לא עליך המלאכה לגמור

לא עליך המלאכה לגמור

כשפגע מתיתיהו במתייוון, המעשה שהביא לפתיחת מרד המכבים, הוא לקח על עצמו דבר שהיה יכול לשאת תוצאות חמורות, כמו פעולת תגמול קשה מצד היונים, שהיתה עלולה לגרום לאבדן גדול יותר מאבדנו של מתיתיהו לבדו אלא גם למותם של בני משפחתו ורבים מבני עמו. לכאורה, רבים יראו פעולה זו כמעשה חסר אחריות ויאשימוהו בגישה המבוססת על ראיה קצרת-טווח. אך מבחינה עובדתית מה שהתפתח כתוצאה ממעשהו הוא מה שאנו חוגגים היום כחג החנוכה.

מתיתיהו לא היה היהודי הראשון שפתח ביוזמה יחידאית ולקח על עצמו אחריות לפתוח בפעולה שהיתה עלול לפגוע ברבים ואין ספק שאם העלה, לפני כן, בחברת מכריו ומוקיריו, את רעיון הפעולה שעשה מאוחר יותר, היו רובם ככולם מניאים אותו מלבצע את הדבר בשם המציאות, ההגיון והשכל הישר; כמו בני אדם רבים שקיימים בקרב כל ציבור אנושי בזמנים ומקומות רבים, הם היו אומרים לו שאין לו סיכוי נגד היוונים, שהוא בסה"כ אדם יחיד וחסר ידע או כוח צבאי, וככזה מהווה יציאה נגד האימפריה היוונית, הכוח הצבאי-לאומי הגדול ביותר בזמן ההוא סוג של טירוף.

לאור ההסטוריה האנושית, ובכלל זה גם היהודית, מתיתיהו לא היה היחיד שהחליט לא להבליג עוד דיכוי, השפלה ועוול שנכפו עליו. יש יותר מיסוד סביר להניח שלאורך ההסטוריה העולמית בכלל והיהודית בפרט קרה לרבים שנתקלו בחייהם בפעולת דיכוי שנכפתה עליהם גם ברמה אישית ופרטית והחליטו למרוד בכוחות חזקים מהם, אלא שמעשה המרד שלהם לא צלח כפי שהתפתח הדבר במקרה של מתיתיהו – שלא לדבר על כך שפרק זמן קצר לאחר מכן קמו יהודים נגד כוחה של רומא הקיסרית אשר גברה עליהם בסופו של דבר והביאה לגירושו של העם היהודי מארצו.

בעולם היהודי של היום ניתן עדיין למצוא רבים המתנגדים ליציאה למלחמה נגד אויב מדכא וגם יש רבים המצביעים על המלחמה נגד היוונים ועל תוצאותיה כעל שליליים בטבעם. מאידך יש לראות את הגורמים במסורת ישראל שהחליטו להפוך את האירועים לחג ככאלה שסימנו בפעולתם זו את הנטיה הרוחנית היסודית של מסורת ישראל אשר ביסודה מתנגדת לכל כפיה, פגיעה בחירות ופגיעה ברוח האומה. גישה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם היסודית של היהודי אשר רואה את החשיבות היחידאית שיש לפעולת האדם המתנגד לפגיעה בזכויותיו על יסוד הרעיון שגם כאשר יש סכנה בצידה של פעולה כזו יש סכנה אמיתית ומוחשית הרבה יותר מאי עשיית דבר.

הכוונה בדברים אלה מתייחסת למחוייבותם של בני אדם (קודם לכל דבר אחר) לשלמותם העצמית גם במצבים שבהם מונחים על הכף בנוסף לשמירה העצמית גם ערכים חברתיים. במצב מורכב מסוג זה, תפיסת העולם השלמה של היהודי מתבטאת באמירה הנודעת המופיעה בפרקי אבות: "לא עליך המלאכה לגמור". המאמין היהודי מבין מכך כי אין מצפים ממנו למלא בעצמו את מלוא המשימה – שהרי חלק ממנה ממילא אינו ידוע לו וממילא אינו בשליטתו. אך מאידך אין הדבר אומר שהוא משוחרר לגמרי מאחריות הפעולה. כמו במקרה של מתיתיהו על האדם לפעול למען מה שהוא מאמין בו בהקשר של חייו הפרטיים גם אם המשימה לא תושלם במלוא היקפה, כי אדם מוסרי חייב לעשות כמיטב יכולתו למען הצדק גם אם הידע שבידו חסר, ואפילו רק כדי להשקיט את מצפונו שלו. בפעולה יחידאית מסוג זה קונה היחיד המאמין את הזכות להכרה עצמית בשלמות.

נתונים נוספים