על פיצול וכפייתיות

 

על פיצול וכפייתיות

אם היו חובשי הכיפות אדם אחד, הוא ללא ספק היה חש בסתירה שבין בקשתו שלא לכפות אותו בחוק לשרת בצבא לבין תביעתו מבעלי עסקים שיסגרו את עסקיהם ביום תשעה באב באמצעות חוק.

אך הדתי הישראלי סובל מפיצול אישיות: חלק ממנו שואף חופש ויודע כי החוק הממשלתי השרירותי, המוסכם על ידי בני אדם, איננו מבטא את המציאות נכונה ולכן אסור לציית לו ואסור לעסוק בחקיקתו הכפייתית. חלק אחר שלו רואה את החוק כקול אלוה ממעל ואת ההחלטה האנושית של קבוצת חובבנים שנבחרה על ידי "הרוב" כמחייבת מוסרית את כל בני החברה.

בזמן שהראשון, איש הבחירה החופשית, יודע להקיש מהערך היהודי של אהבת החירות את שלילתה של מדינת החוק הכפוי, ככזו שנוגדת בחוקיה גם את היהדות, אין השני מבחין בסתירה הברורה והוא ממשיך לדגול בחקיקה שרק ממשיכה ומציגה את שומר המצוות בעיני האזרח החילוני כאדם כפייתי תרתי-משמע.

נתונים נוספים