היהודי כאורח

 

היהודי כאורח

היהודי היה תמיד היסוד הבעייתי שעימו היה על ממשלים עריצים להתמודד; הוא היה בעייתי לא מכיוון שלא ניתן היה לחסל אותו אלא מכיוון שהוא היה תמיד יסוד החיים הקובע את איכות חייה של החברה הנתונה, אם לא את עצם קיומה. מקומות שבהם היו יהודים היו מקומות של שגשוג – ביחס ישר לחופש שקיבלו היהודים. מקומות שמהם גורשו היהודים שקעו מבחינה תרבותית וכלכלית גם יחד. היהודי היה מוביל ערכי החיים – וגם, בו בזמן, הסכנה הגדולה ביותר להם, כאשר יכולתו אינה מאוזנת כהלכה.

נתונים נוספים