בין המקצוען לחובבן

בין המקצוען לחובבן

מבחינה אובייקטיבית היחס, לפחות בתרבות של היום, בין היהודי המאמין, שומר המצוות, לחילוני ה"נורמלי" כמוהו כיחס שבין המקצוען לבין החובבן. בזמן שהראשון מצוייד בידע רב לגבי נושאי מפתח חשובים בחיים אין החילוני מחזיק במידה דומה של ידע כזה. אין זה אומר שהאדם הדתי, המייצג את בעל הידע ביחס לחילוני שהוא חסר הידע, פועל, בהכרח, ברמות מודעות או הבנה גבוהות יותר מזה של החילוני לגבי מה שהוא עושה, אלא לכך שכמו אמן או אומן יש בידו את היכולת לבצע תקשורת טובה עם האל, כלומר עם היישות השלטת במציאות, בזמן שהחילוני, לעומתו, מגשש באפלה.

המשמעות המעשית של הדבר היא שלאדם הדתי יש סיכוי טוב יותר למצות את הפוטנציאל האנושי שלו ולהגיע לאושר.

דוגמה מובהקת לכך היא המקום שקיים אצל שניהם לנושא היחס בין המינים, שבו משיג הדתי את החילוני בגדול; בעולמו של האדם הדתי יש לנושא יחסי המין וכל הכרוך בהם מקום "מכובד ביציע" בהקשר של הקמת משפחה, שבו הוא ממצה את הגלום בו מבחינת יכולתו הפיזית-גופנית ובד בבד עם ההנאה הטבעית שהוא מפיק מן הדבר הוא מצליח ליישם גם את מימוש השלכותיו העובדתיות בכל תחום אחר של הישגיות הכרוכה בנושא, כולל ההיבטים הרוחנים והרגשיים הנובעים כתוצאה ממילויו את המתבקש הן במישור הרומנטי האישי של אהבה לבן זוג, המשפחתי של יחסים וקשרים עם ילדיו והוריו והן במישור הלאומי של הווייתו כחלק מההמשכיות המציאותית של הדורות שלפניו ואחריו.

לעומתו, האדם החילוני פועל התחום זה כמו ילד מגודל או, באופן בוטה יותר, כפרא חסר השכלה וידע אובייקטיבי. בהקשר שהחילוני קורא לו "מיני-רומנטי" הוא נמצא, למעשה, פועל על יסוד מחוסר ידע והבנה, כאשר כל פעולותיו מושתתות על תחושה לא ברורה וגישוש המתייחסות למגע המיני ולאהבה הקשורה אליו כאילו מדובר במהויות הקיימות כשלעצמן, בלתי תלויות בהקשר רחב יותר, ומכילות את כל מה שהן יכולות לבטא בעצם התקיימותן במישור המעשי.

מסיבה זו אין החילוני יודע על עצם האפשרות הקיימת להרחיב את ההקשר שבו הוא פועל וזו גם, כנראה, הסיבה לכך שכה הרבה מערכות יחסים של החילוני אינן מתמשכות, נפסקות, נהרסות ומגיעות, בשם ה"חופש" לסיומן הבלתי-הכרחי. בתמצית הטעות השגורה בעולם החילוני נמצאת המחשבה החומרנית-גופנית, אשר מגבילה את כל תפיסת נושא היחסים הבין מיניים של בני האדם לרמה הגופנית-חומרית של ההנאות האנושיות.

אל מול גישה זו רואה היהודי הדתי את הזיווג בין גברים לנשים כמהות שהמין הוא רק השלב הראשון שלה, אשר מתפתחת לכדי רוחניות, שתכלול הן יחסים של אהבה, ידיעה ושכלתנות בין בני זוג והן את כל מה שיכול להתפתח מהם, כמו הקמת משפחה, חינוך, תכנון דורות עתידיים, הנובעים מהקשר רחב של תפיסת מציאות, שבו רואה אדם יחיד את עצמו כחלק משלשלת התפתחות שמתחילה בבריאת העולם ובפועל, מכילה עבורו צורות רבות של סיפוק. מנקודת מבט זו, היחחס בין הדתי לחילוני כמוהו כיחס בין חובבן ששופט מזון כמו ילד, רק לפי טעמו וההנאה שהוא מפיק ממנו לבין מקצוען, שרואה את הערך התזונתי שקיים במזון.

נתונים נוספים