הברית החדשה של השמאל

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 891

הברית החדשה של השמאל

המונופול הרמאי על זכויות האדם

כשמועלה נושא זכויות האדם מזכיר הדבר לעתים קרובות לרבים מאנשי שלומנו את מחנה השמאל הפוליטי, כי בתודעת הציבור הפך נושא זה להיות דבר הקשור לשמאל. אך על אף אמונתם של רבים, לא רק שהשמאל איננו מייצג את זכויות האדם אלא שהוא מהווה, בפועל, את אויבן הגדול ביותר.

איך, אם כך, נוצר בתודעת הציבור הקשר בין מושג זכויות האדם לתנועות השמאל? על ידי תעמולה רעיונית ששרשיה קדומים הרבה יותר מהקמתו של מחנה השמאל, שהוא תוצר חדש יחסית בעולם הפוליטי. בצורה המובהקת ביותר שלה ניתן למצוא את שרשיה של מגמה זו בספר היסוד של הנצרות "הברית החדשה", שבו מצווה המשיח הנוצרי על המעונינים ללכת בעקבותיו לוותר על קנינם הפרטי ולהצטרף לקהילה שבה הרכוש משותף. בכך, למעשה, נזרע הזרע המוצהר הראשון בהסטוריה הידועה למה שהתפתח מאוחר יותר ליער הקומוניסטי-סוציאליסטי המשגשג בעולם של זמננו.

הקומוניזם – ובעקבותיו הסוציאליזם – השתיתו את משנתם על "חלוקה מחדש של העושר", מה שמשמעותו המעשית היא ערעור על זכות הקנין הפרטי, המהווה את אחת מזכויות האדם היסודיות ואת אחת מזכויות היסוד של האדם היחיד ביהדות. זהו אחד התחומים הראשיים שבהם יצאה הנצרות נגד היהדות – ומתוך כך שזיהתה את היהדות כמושא ההתנגדות הגדול ביותר שלה יזמה את הפקת ה"ברית החדשה" שלה בדרך רמאית; היא הציגה את ספרה כהמשך של התנ"ך ובהתאם לכך גם את עצמה כביטוי עדכני של רעיונותיו בעולם. בנוסף לכך, בפעולתה זו של הנצרות יצרה היא גם את הרושם שהיא מחזיקה בבעלות על ערכיו – וזאת בזמן שהיא פועלת בניגוד להם.

אחת היסודיות מבין זכויות האדם – זכות הקנין – הותקפה על ידי "חטיפתה" של הנצרות את התנ"ך היהודי פעמיים: הן בכך שהכשירה את הקרקע לפגיעה בזכות זו מבחינה עקרונית, דרך הוקעת העשירים והקנין הפרטי המוצגים בספרה – והן בעצם ההטעייה לגבי זכויות הקנין של היהדות על התנ"ך, אשר יצרה את הרושם שהנצרות היא בין בעליו (אם לא היחידה מהם). גניבה כפולה זו היתה צד אחד של מטבע הפגיעה בעם היהודי שבה נקטה הנצרות; הצד השני היתה האשמתם ההסטורית המתמדת של הנוצרים את בני העם היהודי בגניבה, החל מכזו שנעשית בתחום הכלכלי וכלה בכזו שהיהודי מבצע בתחום הדתי, האשמה שהיא היסוד להאשמתו של העם היהודי בעלילות הדם, שלפיהן הוא משתמש למטרותיו הפולחניות בדמם של ילדים נוצריים.

הניגוד הערכי שקיים בין הנצרות ליהדות בתחום כיבוד זכויות האדם מתבטאת בעצם היות ההצהרה הקיימת בשמו של ספר היסוד שלה – הברית החדשה –הצהרה של רמיה. שכן הן מהדברים הכלולים בספר זה, שבהם יוצא ה"משיח" הנוצרי במפורש נגד העם היהודי, והן העובדה שלאורך כל ההסטוריה המשותפת לשני העמים חטאו הנוצרים לעם ישראל כאשר רדפו אותו כמעט בכל המקומות שאליהן הגיעה הנצרות, בנסיונות לכפות עליו לקבל את אמונתם, התבטא הניגוד המעשי שקיים בין הנצרות ליהדות, שלא לדבר על השנאה והאיבה של הנוצרים ליהודים. בכל מקרה בולטת הפגיעה הקשה והרצופה של הנצרות בזכויות האדם של היהודים.

כשמדובר בזכויות האדם היסודיות מתבטא אחד הניגודים הראשיים שקיימים בין דתות אלה בסוגיית החירות; בזמן שהמחזיקים היהודיים באמונה מעולם לא כפו אותה על בני עמים זרים, נהגה הנצרות דרך קבע בדרך של כפיה ואלימות כדי להשליט את דתה על בני עמים אחרים ועל יהודים בכלל זה. במשך מאות השנים של קיומה פגעה הנצרות חמורות בחייהם, חירותם וקניניהם של אלה שלא האמינו בה – וכך עושה גם השמאל.

זהו אחד התחומים שבהם קיימת התאמה חזקה בין הנצרות לשמאל, שלפיה ניתן ללמוד עד כמה ממשיך השמאל את המסורת הפוליטית הנוצרית. הפגיעה הקשה בזכויות האדם של הלא-מאמינים על ידי הנצרות – כמו של אזרחי המדינות שבהן שולט השמאל - מעולם לא היתה חלק מהיהדות. יתרה מזו: המסורת היהודית מצווה על מתן יחס של כבוד לזרים, לבני דתות ועמים אחרים ואין בה שום רשות לכפייתה של אמונה דתית על לא מאמינים. היהדות מעולם לא ניהלה מלחמת דת להפצת עיקרי אמונתה, דבר שמשמעותו כיבודן המעשי של זכויות האדם של כל בן אנוש בעולם. על רקע עובדה זו יש משמעות של סתירה חמורה לעובדה שלאורך כל תקופת קיומה של הנצרות, אשר בה, כאמור, פגעה רבות בזכויות האדם של כל מי שלא נמנה על מאמיניה, המשיכה הנצרות להציג את התנ"ך כאילו הוא קנינה. בדומה לכך פעלו השמאלנים כאשר הציגו את שיטתם ככזו שעולה בקנה אחד עם המסורת היהודית. במסגרת מגמה זו פעלו אנשי השמאל בדיוק כפי שפעלו הנוצרים כשניכסו לעצמם את התנ"ך: הם יצרו את הרושם שלפגיעת השמאל בזכויות הקנין של האזרח יש הצדקה במסורת היהודית - ולא היא.

בישראל במיוחד הצליח השמאל בתחום זה לאכול את העוגה ולהותירה שלמה: לא רק שהצליח לשסות רבים מהישראלים בשומרי המצוות ובכך להרחיקם מהדת ומערכיה, אלא אף הצליח להנחיל לרבים מהם – בזכות הבורות שנטע בהם לגבי היהדות – את המחשבה שרעיונותיו, הנוצריים ביסודם, תואמים את רעיונות היסוד של היהדות.

במובן זה ניצל השמאל את רגש ההזדהות האנושית שאותו פיתחה היהדות תחת הכותרת "כל ישראל חברים", המתאימה להתארגנות המיוחדת למסורת וגרם לציבור לראות אותה כאוניברסלית בכך שהעלה על נס את תחושת הערבות הטבעית שיש לכל בני האדם כלפי אחיהם ואת האיכפתיות וההזדהות שחש אדם באופן טבעי כלפי סבל אנושי, ברצותו לסייע בפתרונו. אך על אף שהיהדות דוגלת ברעיון של תיקון העולם כולו, האחווה הכלל-אנושי וניצול הרגשות והתחושות שקשורים אליה נעשו בניגוד לגישה היהודית; שכן זו מבססת את פתרונותיה החברתיים על בחירה חופשית המכבדת את זכויות האדם ובכלל זה את חייו, חירותו ורכושו של כל אדם. בניגוד לכך פעל מאז ומתמיד בדרך של כפיה, כשהוא פוגע בכל זכות אדם יסודית אפשרית, החל מחיי האדם וחירותו וכלה בקניניו. כמו במדינת ישראל הסוציאליסטית של זמננו ממשיך השמאל לפעול למען מטרותיו תוך יצירת הרושם שהן עולות בקנה אחד עם ערכי היסוד היהודיים אך – שלא כמו המוסר היהודי - תוך התעלמות מוחלטת מכיבוד הערכים האנושיים של זכויות האדם.

הרעיון הנאצל של אי פגיעה בזכויות האדם נמחץ בכוח הזרוע של השמאל, המבוסס על פגיעה בהן; בזמן שהצדק מכריז על הגנת חיי האדם משתמש השמאל בפגיעה בחיים כדרך פעולתו הראשית: בכל מסגרת חברתית שבה שולט השמאל נדרס החופש, מצטמצמת זכות הבחירה, נפגע רכושו של האדם, מעורערת זכות הקנין שלו ונפגעים חייו עד כדי שהם הופכים למלחמת מעמדות בין בוזזים לנבזזים, בין קבוצות לחץ פוליטיות ולמלחמות אזרחים כלליות ומתמידות, שבהן אין היחיד יכול לשמור על פרי יצירתו, לתכנן את חייו ללא הפרעה או ליהנות מפרי מעשיו.

התעמולה למען פתיחת מלחמת האזרחים הכלל-עולמית הזו, הנטושה בכל העולם, בין ה"עניים" ל"עשירים", אשר החלה עוד לפני שקארל מרכס החל את עבודתו על התיאוריה הקומוניסטית, ברצונה להכשיר את הקרקע לפעולתה בעולם החדש, שימשה חלק מאיסטרטגיה רעיונית שמטרתה להפיץ בדיוק את מגמת הפגיעה בזכויות האדם היסודיות ובראשן בזכות הקנין. מזימה פוליטית זו, אשר קודמה על ידי הקומוניזם והסוציאליזם, דאגה להסתיר את אלימותה תחת מסווה החסד והעזרה ההדדית, כשהיא חוזרת ומבצעת את ההטעיה שביצעה הנצרות; כמו זו, אשר ניכסה לעצמה את ספרו של העם היהודי תוך שהיא מציגה לו "המשך" מזויף, המנוגד לו מבחינה מוסרית, הציג השמאל גם הוא "ברית חדשה" שבמסגרתה הוא מצדיק את פגיעתו בזכויות האדם בשם היהדות, המגינה עליהן.

נתונים נוספים