עידן שלום השקר

 

עידן שלום השקר

שלום חיובי הוא שלום אמת, כזה שמבוסס על השלמה בין צדדים ועל השלמתם עם עקרונות הצדק המציאותיים. זה – ורק זה – הוא שלום שיכול להחזיק מעמד בין לוחמים.

שלום איננו תכלית אלא תוצאה – תוצאה של מלחמה צודקת, בין אם בשדה הקרב ובין אם בבוררות בין שני צדדים מסוכסכים.

אם שני צדדים כאלה מצליחים להגיע להסכם צודק, השומר על זכויות שניהם, שבו כל צד בא על סיפוקו בצורה מלאה, מוכשרת הקרקע לשלום אמת ביניהם.

אם תנאים אלה אינם קיימים אין השלום שלם. דבר זה נכון גם אם נכתב ונחתם הסכם שלום בין שני צדדים, כאשר אחד מן הצדדים אינו מתכונן לקיים את מה שהתחייב אליו ו/או מפר אותו.

כשחוזה השלום שנחתם אינו ממומש, וקל וחומר אם החוזה שנחתם לגביו מנוצל לצורך התקדמות במלחמה, אין חוזה כזה יכול להיחשב לחוזה שלום ויתרה מזו – צריך לראותו כצעד מטעה, כחלק מהמלחמה וכאחד מטכסיסי המלחמה של הצד שמפר את ההסכם.

הסכם השלום שעליו חתמה ישראל עם המחבלים באוסלו, הוכיח עצמו מזה זמן ארוך כטכסיס מלחמה, וכנראה שאחת הסיבות העיקריות לכך שלא הוכרז מזמן על ביטולו, היא חוסר הרצון של הכוחות המעורבים פוליטית להודות בכשלון ובכך לפגוע במעמדם, ככאלה שהאוייב הצליח להונות.

אלא שבסכסוך הישראלי-פלסתיני הדבר מתרחש על חשבון חייהם של אלפים, שכולם אזרחים במדינה שוחרת שלום. אזרחים אלה ממשיכים לסבול בגלל קומץ מטורפים האוחזים בדוגמה של רעיון עועים, שרבים, שנרצחים כמעט מדי יום, משלמים עליו בחייהם.

הסכם השלום, שהופר פעמים רבות, אף פעם לא הועמד לבדיקה עובדתית ממשית. הסיבות לכך נעוצות, כנראה, בשאיפה לשמור על מעמדם של נציגים המעדיפים את שלום השקר על האמת. במקרה הגרוע מדובר בהעדפה צינית של קרבנות אדם, במקרה הטוב מדובר בטירוף.

טירוף אמוק השלום מעוור את עיני רבים וגורמת להם לחשוב שרגיעה או פסק זמן בין לחימה אלימה – או מצב שבו יש לחימה רק מדי פעם - משמעם שלום. אויבינו, אשר יודעים זאת, מפסיקים מדי פעם, לזמן קצר, את אלימותם – ומשלים אותנו בכך כי הם יכולים להציע לנו שלום.

זהו שוחד זמני ומסוכן, שהוא אחד מטכסיסי המלחמה נגדנו.

לא רק שהוא מסתיר בכנפי השלום שלו את כלי המלחמה, אלא שהוא מציע שלום לא צודק – שלום כזה שקיומו נעשה על חשבון הפחדה, איומים וביזה.

שלום זה אינו שלום אמת וככזה אין לו קיימא.

אך רוב מטורפי השלום – כמו מורעבים שלא אכלו מזה זמן רב - כל כך צמאים לו, שהם יהיו מוכנים לעשות הכל תמורת פרוסה יבשה מככר לחם השלום העבש, כולל להתפשט מכל ערכיהם, כבודם העצמי וזהותם.

לכך שותפה השקפה נוגדת מוסר, אשר מוכנה להקריב על מזבח שלום שקר את חייהם של אזרחים חפים מפשע, נגד רצונם ושיפוטם.

לפעולת ביטול עצמי זאת מסייעת פילוסופיית השלום הפוליטית החדשה, הדוחפת את שוחרי השלום בכל מחיר במורד. פילוסופיה זו אינה רואה שלום כמהות המחוייבת לאמת, לקיום הסכמים, לצדק.

כפי שהמטורף דבוק במושא טירופו מבלי לראות מה שהוא נזקק לו במציאות, מבחינתו של מטורף השלום, החתימה על חוזה השלום איננה כרוכה במילויו. סעיפיו של החוזה יכולים, מבחינתו, להיוותר בלתי מקויימים מבלי שהדבר יפגע כהוא זה ביציבותו.

אנו חיים בעידן שלום השקר. בעידן זה המלה "מלחמה" אסור שתישמע – ויש בינינו כאלה המאמינים שדי בכך שלא נדבר מלחמה כדי למנוע את קיומה.

הבעיה הבוערת שלנו היא ששגעון זה אחז מזה זמן ארוך במנהיגינו – ולכן היום שלום השקר מתנופף מעל ראשינו כשקר מסוכן המאיים על חיינו.

נתונים נוספים