"משחק השלום" כסמל

 

"משחק השלום" כסמל

המושג "שלום" הוא בעל מעמד של סיסמת-על בעולם המערבי. הוא נתפס כערך עליון מזה דורות בעולם הנוצרי השטוף במלחמות נצח בלתי פוסקות, ולאחרונה ניתן לראות איך שותפות ערכים מוצהרת זו כובשת כל חלקה טובה בין עמדות ההשפעה בציבור, כמו התקשורת, אשר יוצאת מגדרה בעולם ובישראל כדי לחזק את כל מה שמריח כמו שלום.

אחד מספקי הסם הממכר הזה הוא הארגון הקרוי "מרכז פרס לשלום" ואת צורת עבודתו ניתן לראות כשהיא מתבטאת באירועים כמו משחק השלום.

שלוש שנים עמל "מרכז פרס לשלום על "משחק השלום" שהתקיים בברצלונה ובו התמודדה נבחרת ישראלית, "נבחרת השלום", המשלבת שחקנים יהודיים ופלשתינאים נגד נבחרת ברצלונה. המשחק, שיש להניח כי רבים צפו בו בעיקר כדי לראות את מי שהוכתר (איזה צירוף מקרים!) בחדשות המקדימות כשחקן הטוב ביותר באירופה, רונלדיניו, היה משעמם למדי, אך שמעון פרס, חתן השמחה, הופיע בו מספר פעמים, ביחד עם שלטים שהבזיקו פעמים רבות במלה "שלום" בשיפולי המגרש הספרדי.

ואין ספק שהיה במשחק זה משום סמל לתהליכי השלום שעוברים על הציבור הישראלי: הכל ידעו שזה לא ייגמר בטוב או בתוצאה בעלת משמעות מבחינה ספורטיבית נקיה, אבל לא שמעתי איש שיעז להכחיש את "המטרה והחשיבות" של המשחק, כפי שביטאו את הדבר השדרנים הישראליים. אלה, אגב, גם הכתירו את המשחק, בשלב מסויים, כ"משחק הסטורי". יש לשאול עוד כמה זמן הם יזכרו את המשחק הזה ואת תוצאתו, שמן הכבוד לערכי אמת אין טעם להזכירה.

נתונים נוספים