הכרחיות הצדק
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 929
הכרחיות הצדק
אחד מהדברים שמתבררים בעיצומה של מלחמה הוא שאלות הנוגעות למוסר המלחמה. יותר מכל דבר אחר, אירוע כפר קאנא מהווה עדות למידה שבה תלויים מהלכי המלחמה של ישראל בדעת הקהל העולמית. דבר נוסף שנחשף על ידי האירוע הוא שבישראל של היום, רבים הם אלה שמעולם לא השתכנעו שפעולות ישראל נגד אויביה צודקות. זו הסיבה לכך שגם כאלה שתומכים באופן כללי במלחמה אינם משוכנעים שאירוע כפר קאנא, כשלעצמו, צודק. מה שהם עושים, זה לקרוא לטיעוני ההגנה עליו "צדקניים" במקום "צודקים".
בין אלה המשוכנעים שהבלגה על מעשי אויבי ישראל איננה מוסרית לבין אלה שסוברים ההיפך, מתרחשים, כתמיד במלחמה, אירועים הגובים חיי אדם. אלה, לעתים קרובות, אינם זוכים להיות מוגדרים כמעשים צודקים – והתמיכה בהם נתפשת על ידי רבים כ"צדקנות", אף אם הם אינם מתנגדים לכך במפורש. כך, עבור רבים, הופך ההבדל בין צדק לצדקנות לציר המבדיל מוסרית בין הנכון והלא-נכון.
בהקשר של מלחמה בכלל – והמלחמה בלבנון בפרט – פעולות ללא צדק הם מותרות שאין איש היכול להרשותם לעצמו אם חפץ חיים הוא; למעשה, מי שפועל (וזה כולל גם את המחבלים, אויבי ישראל) מניח שהצדק עימו ושפעולותיו צודקות. אם הוא מעורב במלחמה ברמה של פעולה ישירה, הוא מוצא את עצמו מבצע החלטות התובעות צדק כי האפשרות האחרת היא כשלון ומוות.
בהרצאה שנתן פרופ' חיים הררי בשם "מבט מתוך עין הסערה", הוא הציג כמה שאלות עקרוניות לפני המאזינים. כל השאלות הללו תובעות הכרעות מוסריות חד משמעיות:
"האם תפשוט על מסגד המשמש כמחסן תחמושת של טרוריסטים? אם יירו עליך מתוך בית-חולים, האם תשיב אש? האם תפרוץ לכנסיה שהשתלטו עליה טרוריסטים, ולקחו את הכמרים כבני-ערובה? האם צריך לערוך חיפוש בכל אמבולנס, אחרי שכמה מחבלים מתאבדים השתמשו באמבולנסים כדי להגיע ליעדיהם? האם תפשיטו כל אישה בגלל שאחת העמידה פנים שהיא בהריון, בעודה נושאת פצצה על בטנה? האם תשיבו אש על מישהו שמנסה להרוג אתכם, ועומד בכוונה תחילה מאחורי קבוצת ילדים? האם תפשטו על מפקדת טרוריסטים המוסתרת בבית-חולים לחולי-נפש? האם מותר לירות ברב-מחבלים, העובר ממקום למקום כשהוא תמיד מוקף בכוונה תחילה בחבורת ילדים? כל אלה קורים מידי יום בעיראק ובמקומות פלשתיניים. מה באפשרותכם לעשות? נכון; אינכם רוצים להתעמת עם בעיה זו. אך לא ניתן להימנע ממנה."
קביעתו המסיימת של הררי שלא ניתן להימנע מעימות מסוג זה משום שאנו כבר נמצאים בתוך אחד כזה, היא חשובה. כבני העולם המתנגד לטרור, יודעים אנו כי הטרור נוהג מזה שנים לעמת אותנו עם בעיות מסוג זה, ולכפות עלינו לתת תשובות מעשיות להן, שאם לא כן, האפשרות האחרת העומדת בפנינו היא לסבול כניעה, עינויים ומוות או, במלים אחרות, הפסד אל מול הטרור.
לצורך הענין, עלינו להכיר בכך כי במלחמה עלינו לבחור בין צדק למוות.
בהקשר מעשי כל כך, הגדרת המעשה הצודק פשוטה וברורה: כל מעשה שירחיק אותנו מליפול במלכודת הטרור והפגעים שהוא מתכנן במלחמתו נגדנו, יהיה צודק. מה שיעשה את ההיפך מזה יהיה לא צודק.
צדק הוא הקשרי
אין הדברים אומרים כי בכל הקשר יודע חייל מה צודק או מהו הדבר הצודק ביותר, אך עצם העובדה שהוא פועל כדי להגן על עצמו אומרת שפעולתו, אל מול האלטרנטיבות, היא צודקת. אם בפרטי פעולתו הוא טועה – כמו, אולי, במקרה של כפר קאנא – אין הדבר מבטל את הצדק שבכלל הפעולה. תקלה אינה מבטלת את כורח הפעולה.
בפעולתה נגד האוייב, מדינת ישראל צודקת. הפעולה יכולה להיות שגויה מבחינה טכנית, או אפילו לא מוצלחת, אך היא בכל זאת צודקת אם היא נעשית במטרה להגן על חיים מפני אלה המבקשים להשמיד אותם.
כדי לקבל החלטה על פעולה צודקת, יש לקחת בחשבון את ההקשר; הצדק הוא הקשרי – ועליו להתייחס להקשר הכולל, הקובע מי בעד החיים ומי נגדם. הקשר זה קובע מהי פעולה צודקת ומה לא, על ידי כך שהוא משמש אמת מידה לקביעה כזו.
הצדק של ישראל
ביום שאחרי הפצצת הבית בכפר קאנא במלחמה הנוכחית, נשא שר הבטחון עמיר פרץ, תוך כדי שהוא מותקף על ידי קריאות ביניים, נאום בכנסת; בנאום הוא תיאר את הנחות היסוד של ישראל במלחמה, והסביר מדוע, לפי השקפתו, פעולותיה של ישראל צודקות:
קודם כל, אמר פרץ, המלחמה שלנו היא "על הבית" – במלחמה אנו מגינים על בתי אזרחינו מפגיעת החיזבללה, המבקש להרוס אותם.
בנוסף לכך, ציין פרץ, לא נמשיך במוסר הכפול המפריד בין ריבונות לאחריות: המדיניות שבה נקטנו עד עתה איפשרה לאויבינו לנקוט בדרך שמפרידה בין ריבונות על שטח ארץ לבין נטילת אחריות מוסרית על מה שמתרחש בו, ועל ידי כך מתחמקת מלשלם על נזקים שנגרמים על ידי מחבלים הדרים בחבל ארץ זה.
לצורך רקע הסטורי, הזכיר פרץ כי שש שנים ישראל לא נמצאת בלבנון. באותה לבנון איפשרה הממשלה לחיזבללה להמשיך להתחמש ולפעול באופן חפשי לחלוטין. ממשלת לבנון הפקירה את האזרחים בדרום לבנון לידי החיזבללה.
והוא סיים בסכמו כי גישתנו המוסרית מחייבת חשבון נפש והפקת לקחים. אנו עושים זאת למען עצמנו. למען ערכינו.
במלים אחרות, אומר פרץ שאם אנו פועלים בדרך שאינה מתחשבת בערכים אלה שלעיל, אנו מפרים מחוייבות זו שהיא, קודם כל, כלפי עצמנו.
ביקורת צודקת
כל מי ששומע את הדברים חייב להתמודד עם השאלה: האם הדברים צודקים? האם די במה שהציג שר הבטחון לפני הכנסת כדי להצדיק את המלחמה נגד ארגון החיזבללה בלבנון?
שכן, אם הדברים נכונים, מחוייב האדם השופט את הצדק לקבוע כי צודקות הפעולות – אלא אם כן הוא מוצא בהם פגם. מבחינה מוסרית, הצדקה כזו היא הדבר הצודק לעשותו.
לעומת זאת, זה לא יהיה צודק לכנות דברים אלה "צדקנות" מבלי לנקוב בטעות ברורה ומפורשת שנמצאת בהם.
כאן, בהקשר זה, חייבים לציין כי הצדקת המלחמה בחיזבללה איננה מהווה הצדקה אוטומטית של כל מהלך שלה; חלק ממהלכי הלחימה באוייב יכול להיות מוטעה. מלחמה צודקת יכולה להתנהל בצורה לא צודקת, או מוטעית. ההגדרה "מלחמה צודקת" מתייחסת להקשר כללי, המבחין בין מלחמה צודקת ללא צודקת, ויתכן שיש דרך טובה יותר לעשות את המלחמה.
זו טעות חמורה להסיק מטעות שנעשתה תוך כדי לחימה – וזו יכולה להיות הפצצה לקויה או יריה שלא במקום – כי המלחמה אינה צודקת, כפי שזו תהיה טעות להסיק שהגדרת מלחמה כצודקת מתבטלת אם יש בהפעלתה או ביישומה טעויות או שהצדקתה הופכת את הצדק שלה ל"צדקנות".
הערות על הקשר ההכרחי בין פעולה וצדק
למעשה, כל אדם מניח שמה שהוא עושה מוצדק, אף אם הוא אינו רואה את הדבר כנכון פילוסופית; לא תמיד הוא מודע לכך ולא תמיד הוא מגדיר את הדברים בצורה כזו, אך הצדק הוא חלק מובנה בתמיכה הרוחנית הפסיכולוגית של כל פעולה אנושית. למעשה, זקוק האדם לצדק בפעולתו.
כל אדם מניח שפעולתו צודקת – ופעולת אויבו איננה צודקת. דבר זה ברור לחלוטין במלחמה במזרח התיכון: את גישת האוייב, בהקשר זה, ניתן להפיק מסקירת הצהרות האוייב על מטרות מלחמתו נגד ישראל; האוייב משוכנע שישראל היא צורה של שטן, והדבר מחוזק על ידי השימוש בדת, ובמקרה המסויים הזה, באיסלם כנגד היהדות.
האדם המודרני, לעומת זאת, לוקה פעמים רבות בהנחה המוטעית שצדק אינו ניתן להגדרה – ואף על פי כן הוא מגדיר מה צודק או לא, אף כי המושגים שבהם הוא משתמש לצורך זה יכולים להיות שאולים משדה אחר. למעשה, מושג ה"צדקנות" מקורו בראיית מושג הצדק כמושג מוטעה, אך ללא יכולת להצביע על טעות מסויימת.
ניתן, ברוח זו, לומר כי הצדקנות איננה צודקת, במיוחד כאשר משתמשים בה כדי לפגוע במי שצודק.