המלחמה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 941
המלחמה
בהתחלה חשבתי שאם הדברים יחמירו בשדה המדיני אז תהיה מלחמה.
אח"כ חשבתי שבעצם יש מלחמה בכוח והיא עלולה להיהפך למלחמה בפועל.
היום אני יודע שבעצם כל הזמן היתה מלחמה ועבור כל חייל שנהרג היה אותו היום יום של מלחמה גדולה, אכזרית ומקיפה ככל שיכולה מלחמה להיות.
היום אני יודע שאנו במלחמה מתמדת שבה הורגים בנו מעט מעט ובונים על כך שאנו, בחששנו ממלחמה, מאמינים בכך שאין מלחמה.
הצורה החמורה ביותר של אמונה טפלה זו, היא שיש שלום. למעשה, אין מלחמה מסוכנת יותר מזו הנקראת תהליך שלום – וזה גרוע הרבה יותר מכך שראש הממשלה של מדינה מותקפת משחר במחמאות ובמתנות לפתחו של עריץ מחשש מלחמה בזמן שבו אותו עריץ הורג יום אחר יום את חייליה הצעירים של אותה מדינה עלובה ופחדנית – ותוך כדי כך ממשיח לזרות חול בעיניהם של מנהיגיה תוך הפריחו סיסמאות של שלום.
"משפחות פלשתיניות רבות איבדו אף הן את יקיריהן… הערכים האלה עומדים בסתירה לשליטה במליוני פלשתינים בניגוד לרצונם… אנו פונים ליהודים ולפלשתינים כאחד לשמור על איפוק, לשמור על כבוד האדם" אלה הם חלק מהדברים שאמר אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל, בנאום שנשא בשנת 99. מכל הדברים עולה עקרון אחד, שקרי ומביא לנזקים: השויון. בדברים אלה מנסה, בנאיביות מטופשת, השמאלן המדופלם ליצור מצגת של התייחסות שויונית לצורך הורדת האיבה בין שני העמים. אלא שאין שני העמים שווים בדבר – ובמיוחד אינם שווים מבחינה מוסרית, באשר אחד מהם – הפלשתינאי - הוא האשם הראשי והבלעדי במצב הסכסוך כי הוא אשר פתח בו.