כלים כלכליים שלובים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 881
כלים כלכליים שלובים
כל יצור אנושי ניצב, במוקדם או במאוחר, למול הצורך להתקיים. בצומת זו נחלקים בני האדם לשני כוחות: האחד בוחר בצד היצרנים ומצטרף לייצור ואילו השני בוחר לחיות על חשבון הראשון – מתרומותיו או מביזת רכושו.
מכיוון שמקורו של הכסף ביצרנות, ויש בין הבוזזים ומקורביהם כאלה שאינם יודעים זאת, יש רק דרך אחת להביא בוזז להפוך ליצרן והיא העמדתו בפני מצב שבו לא יוכל יותר להתקיים על תרומות או על ביזה.
זה מה שעשוי לקרות לחמאס ולרשות הפלשתינית: החמאס, שעד היום נהנה מזרם תרומות, עלול למצוא עצמו בלעדיהן – וכך גם הרשות הפלשתינית, אם יסגרו לה את ברז התרומות והסיוע מהמערב בגלל נצחון החמאס בבחירות.
דבר זה עלול להתרחש מהר מאד, אם לא יכיר החמאס בכך שיש מערכת כלכלית רווחית ביותר של כלים שלובים בין הרשות הפלשתינית לישראל, שאותה הוא מבקש להשמיד. הריסתה של מערכת כלכלית זו עלולה להיות הרת אסון במיוחד לצד הפלשתיני בשל תלותו, מבחינות רבות, בתשתית הישראלית.
הצד הכלכלי של החמאס
מאמר בנושא זה מאת יעקב זילברברג ("הצופה" 3.2.06) מציג את האפשרויות הכלכליות הניצבות בפני הרשות הפלשתינית, עם עליית החמאס לשלטון עקב הבחירות האחרונות.
הסכנה שרואה הציבור הלא-פלשתיני היא, כמובן, שהחמאס ינהל את תקציב הרשות, העומד על 1.5 מיליארד דולר לשנה.
מקורותיו העכשוויים של התקציב הם סיוע של האיחוד האירופי, האו"ם וארה"ב, כספי המסים שישראל גובה עבור הפלשתינים וסיוע נוסף מארצות ערב.
חשש של אנשי הרשות הוא להפסקת המימון הזה. דבר זה נובע מכך שהאיחוד האירופי, האו"ם וארה"ב הצהירו שבמידה והחמאס לא ישנה את מדיניותו תיפסק זרימת הכספים.
דבר זה יחייב את החמאס להישען באופן מינימלי על הון זר.
במאמרו מציין זילברברג כי "הפירוש המעשי של מדיניות זו היא ירידה משמעותית של רמת החיים, מה שיחייב את הפלשתינאים לפתח כלכלה לא תלוייה בישראל.
אפשרות אחרת, נוספת, היא קבלת סיוע כספי מארצות ערב – בעיקר מאירן וסעודיה.
בין שתי אפשרויות אלה ברור שהראשונה היא הטובה ביותר מבחינה כלכלית – וגם המוסרית ביותר.