למה למצרים?

 

למה למצרים?

מדוע יש צורך לנסוע למצרים להסביר את החלטת ראש הממשלה להפסיק את המו"מ עם אבו-מאזן? כי המצרים, כמו הפלשתינים, שייכים לתרבויות שמבחינתן אין משמעות מיוחדת למותם של מספר אנשים – או אלפים – בתהליך מדיני, במיוחד אם הוא עוסק בגורלות של מליוני בני אדם.

אבל אין להבין מכך ששרון איננו חושב כך, או שלאנשי הממשלה הנוכחית בישראל מאד מאד איכפת מחייהם של מספר אזרחים שמועלים יום-יום קרבן בשדרות או בשומרון; מה שאיכפת להם מאד הוא דווקא שיחשבו שאיכפת להם מכל ילד, אשה, זקן וחייל.

לפעמים נוצר הרושם שגם בישראל, כמו ברשות הפלשתינית, מתחילים לראות את מותם של ילדים כתרומה למאמץ הדיפלומטי. לדאבון הלב, כשמות ילדים מתחיל להיות מטבע עובר לסוחר המדיני, מפסיקים לראות את ההבדל בין הילד הפלשתיני שמעלה את עצמו כקרבן על המזבח מחמת טפשותו שלו ורצחנותם של מקריביו, לבין זה שנרצח בניגוד לרצונו ולרצונם של הוריו החפים מפשע. אבל הם, האחרונים, אינם מעלים ומורידים למנהלי המלחמה, כפי שמוכח משפעת החיוכים הקורנת חדשים לבקרים מפניהם של המשתתפים בפגישות הממשלה.

נתונים נוספים