מעגלי הברבריות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 942
מעגלי הברבריות
על התרבות הברברית
לאחרונה, במיוחד עקב אירועים כמו הלינץ' ברמאללה, אנו שומעים קולות רבים המדברים כנגד מעשי הברבריות, וביניהם הדורשים לפתור את הבעיה על ידי העמדת מבצעי המעשה הברברי לדין.
זוהי טעות. טעות חמורה ולא תמימה.
אנחנו איננו נמצאים במלחמה עם ברברים אלא עם תרבות ברברית.
מה ההבדל?
בתרבות ברברית בני האדם "סובלים" מברבריות תרבותית. בחברה שבה התרבות היא ברברית חרגה הברבריות מתחום גחמת היחיד והפכה לאידיאולוגיה, לרעיון מנחה.
בתרבות ברברית הברבריות מגובשת וממוסדת לא רק כדרך חיים אלא גם כערך.
אזרח התרבות הברברית מחזיק בברבריות באופן מודע, עפ"י בחירה, מתוך תימוכין רעיוניים – או מתוך הסכמה שבשתיקה.
הברברים של פעם היו אנשים במצב אנושי ירוד, פרימיטיבי, והברבריות שלהם היתה תוצר טבעי של בורות ופחד, המייצגים מצב של אי ידיעה (תוצר טבעי אינו תוצר נורמלי: אי הידיעה תבוא לידי ביטוי בהשתוללות אלימה רק אצל בעל-חיים שחש מאויים ולכוד).
הברבריות התרבותית היא מודעת, נבחרת ומבוססת רעיונית. בחברה שבה קיימת תרבות ברברית, מעשה רצח גחמתי אינו יוצר מהכלל המנוגד לרצון הכלל אלא יוצא מן הכלל הנערץ על ידי הכלל.
זוהי הברבריות שראינו בפעולת הלינץ' שערכו תושבי רמאלה בשני חיילי צה"ל ביום ה11 באוקטובר 2000.
באותו אירוע היה מעשה הרצח גופו רק חלק קטן מן האירוע, אשר כלל רק חלק זעיר מן המעורבים. חלק אחר, גדול יותר, היה זה אשר כלל את שאר המשתתפים. מבצעי הרצח בפועל היו קומץ יחסי – אלה שמחאו להם כפיים והשתתפו בשמחתם היו אלפים. הברבריות היתה של כל מי ששיתף פעולה עם ההורגים – גם אם "רק" מחא כפיים בשמחה...
למעשה, זה שנמצא בקהל והביע את שמחתו לנוכח מעשה הרצח מהווה מייצג נאמן יותר לרעיון הברבריות התרבותית, כי הברבריות שלו היא רוחנית. הוא שייך למעגל השני של הברבריות, מעגל התמיכה החברתית הישירה.
ברבריות זו אפיינית לערבים אשר, מבחינה תרבותית, לא הצליחו, עדיין, להביא את עצמם אפילו לרמת אומות המערב, אשר, כלפי חוץ, לפחות, שומרות על צלם אנוש.
בחברה שבטית-משפחתית-קולקטיביסטית, כדוגמת החברה הערבית, פירושו של מעשה כזה הוא הצהרה על דבר מקובל מבחינה חברתית. יותר מזה: בחברה שבה נעשה המעשה, יודע המבצע כי הוא, מקורביו ובמיוחד בני משפחתו יהיו נערצים בעתיד. על כך מבוססת ההתנהגות שנצפתה על מסכי הטלויזיה.
בחברה ברברית מעשה ברברי הוא יסוד לרווח עתידי, הוא השקעה לטווח ארוך.
ברברים וברבריות קיימים בכל חברה, בכל תרבות, אך תרבות ברברית היא תרבות שמאמצת את המעשה הברברי אל חיקה כמעשה ראוי. כפי שניתן היה לראות בדוגמת הזוועה של מעשה הרצח ברמאללה, הניפו שם הרוצחים את ידיהם המגואלות בדם כלפי הקהל לא רק בשמחה אלא גם בגאווה. זהו ביטויה המובהק של חברה ברברית.
בחברה אנושית מתוקנת, הברבריות היא ערך נפסד, הנתפש כסטיה חולנית שיש להתבייש בו. בחברה כזו אדם המבצע הרצח עושה זאת באופן פרטי, מבודד ומסתיר את מעשהו במיוחד מן הקרובים אליו. בחברה אנושית מתוקנת, מעשה רצח איננו מוצדק בשום מקרה. (גם מעשי הרג מוצדקים ומחוייבים מוסרית, כמו במקרה של ענישת רצח או הגנה עצמית מפניו, נמסרים, בחברה מתוקנת, לידי רשויות הצדק והשלטון).
בחברה ברברית דוגמת החברה הערבית מעשה הרצח הוא כה מקובל, מכובד ונערץ – שגם אם וכאשר הוא מנוגד לחוק, או נעשה כלפי שכן קרוב, הוא נתפש, פעמים רבות, כמעשה מחוייב מוסרית, המכבד את זה שמבצע אותו. לראיה: מעשי נקמת הדם. מעשי רצח אלה, גם אם הם אסורים על החוק, מקובלים בחברה הערבית כדבר המכבד את עושהו, דבר המצביע על כך שחברה זו לא התקדמה, עדיין, לדרגת ההתמחות שבה מעביר היחיד את סמכות פעולות השיפוט והצדק לידי מומחים.
האידיאולוגיה הברברית באה לידי ביטוי במעגלי ברבריות פיסיים ורוחניים גם יחד, אשר הרוחניים שבהם מהווים את היסוד למעשה הפיסי ותומכים בו.
שלושה הם מעגלי הברבריות:
א. המעגל הפנימי: מעגל מבצע המעשה הברברי.
ב. המעגל האמצעי: מעגל החברה התומכת במבצע המעשי מבחינה נפשית.
ג. המעגל החיצוני: מעגל התמיכה הרעיונית במעשה הברברי.
המעגל הברברי החיצוני הוא המסוכן ביותר: זהו מעגל התמיכה המאפשר את המשכיותה של הברבריות ונותן לה גיבוי ומעמד של שווה בין שווים בין אידיאולוגיות אנוש. התומכים הרעיוניים בברבריות הם כל מי שמציג את מעשי הברבריות כפעולות אנושיות בריאות, הגיוניות ומוסריות. דוגמה קרובה לכך היא הצדקת פעולות הברבריות על יסוד "רגשות קיפוח" או, חמור מזה, על יסוד ראייתן כפעולות "למען חופש".
סכנתו של המעגל החיצוני לקיומה של התרבות האנושית היא הגדולה ביותר. הברברי שברוח הוא המאפשר את פעולתו של הברברי בחומר. שניים הם הברברים הרוחניים: המסיתים ובראשם אנשי דת אשר מטיפים לשנאה ולאלימות – אינטלקטואלים, אמנים ואנשי רוח אחרים אשר מציגים את הפרא והברברי כאיש של צדק. שניהם משתפים פעולה זה עם זה ומשלימים זה את זה בתמיכתם את הברבריות.
בעימות התרבותי-פוליטי-דתי הנוכחי, הביטוי המובהק ביותר של הראשון הוא אנשי הדת המוסלמית והנוצרית, אשר מלבים באופן מתמיד שנאה כלפי היהדות – והביטוי המובהק ביותר של השני הוא איש השמאל היוצא כנגד השכל, כנגד תפישה מוחלטת של צדק ובו בזמן מצדיק (כאמור לעיל) את פעולות הפרא על יסוד ההתנגדות ל"כפיית התרבות". דבר זה חושף את המהות הברברית הטהורה שמאחורי הטענה הנצחית של הסוציאליזם העולמי כנגד האימפריאליזם: היציאה כנגד הקידמה אינה אלא פנים אחרות של המטריאליזם, שאינו אלא שאיפתו של הברברי אל עולמו, עולם החומר, העולם שבו הוא יכול לקרוא דרור לתשוקותיו הנסתרות: רצח, אונס והרס ערכי התרבות.
כי המשותף לכל הברברים היא מלחמת נצח באוייבם הנצחי: תרבות האדם האנושי.