נדיבים תורנים במקום עצמאות כלכלית

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE st1\:*{behavior:url(#ieooui) } /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

נדיבים תורנים במקום עצמאות כלכלית

מהתנהלותה הכללית של הרשות נראה כי התלות הכלכלית היא מצב נוח לקבצנים המדופלמים, אשר אינם עושים מאמצים להתקדמות לקראת עצמאות כלכלית, אלא בוחרים, מדי פעם, ובהתאם לצרכיהם, את הנדיב התורן שיפתור את בעייתם. הליך כזה קרה גם בזמן שבו התגלתה ברשות שפעת העופות:

הבנק העולמי יפצה את לולני הרש"פ

(פורסם בערוץ 7 26 מרץ 2006)

לאחר שהתגלה כי שפעת העופות התגלתה גם בשני לולים בשטחי הרש"פ ברצועת עזה ובעקבות כך הושמדו אלפי עופות נגועים הבטיחה הנהגת הרש"פ לכל מגדל פיצוי בעבור השמדת העופות ועתה נדרשו לפרוע את חובם.

בהודעה שהוציא היום הבנק העולמי הודיעה הנהלת הבנק כי תתרום לרש"פ סכום של שני מיליון דולר על מנת לסייע לה להתמודד עם התפרצות המחלה, וכדי לפצות את המגדלים שנדרשו להשמיד את לוליהם. "ההחלטה להעביר את הכספים לרשות הגיעה בעקבות פנייה של הרשות עצמה ושל ארגונים הומניטאריים בעולם", אמרו אנשי הבנק.


ושוב נראה כי ה"ארגונים ההומניטריים", מרגע שבו הם מתבקשים על ידי הרשות לסייע לה, אינם מבחינים כלל בהוצאת המשאבים העצומה שמנהלת הרשות למטרות בלתי הומניטריות בעליל, שבראשן האבסת המנגנון המושחת העומד בראש הרשות.

עם עזרה קטנה מידידי

עזרה נוספת לטובת הרשות באה מכיוון תמוה: שרת החוץ הישראלית. מן הדיווח עולה ש"גורם נוסף להתערבות הבנק הלאומי במשבר הכלכלי היה פניית שרת החוץ, ציפי לבני, לנשיא הבנק העולמי בבקשה להתערבות דחופה בעניין. לבני אמרה להנהלת הבנק כי "ללא מעורבות בינלאומית והבטחה של הבנק לפיצוי, לא יבוצעו ההליכים הדרושים ברשות".

דאגתה הרחמנית של שרת החוץ הישראלית היא תוצר מובהק של התחינה-איום הפלשתינים, אשר מנגנים על רגשות העולם בכלל וישראל בפרט – החל מבקשת רחמים וכלה באזהרה.

משחקים על המצפון

עם עליית כוחו של החמאס ברשות, בעקבות הבחירות, והתחלתה של מדיניות הפסקת הזרמת המשאבים לרשות, הפכה חשיפת פצעי הכלכלה הפלשתינית על ידי ראשי הפלשתינים למיצג בינלאומי של ממש; שוב מוכיחים מדינאי העם הפלשתיני כי אין כמוהם בהצגה מקצועית של מסכנות על הבמה העולמית, במיוחד כשהרעבים הם בני עמם. חלק מהתמונה ניתן ללמוד מהידיעה הבאה:

התושבים ברצועה מוכרים תכשיטים – וברזל שלקחו מחורבות גוש קטיף

חגי הוברמן, "ידיעות אחרונות" 7.5.06, מספר:

"המצב הכלכלי הקשה ביש"ע הביא רבים ברצועת עזה עד כדי מכירת תכשיטיהם..."

והוא מוסיף פרט מעניין: "לא לכל הפלשתינים יש תכשיטים למכור ורבים מהם מתיכים מחדש שאריות ברזל ומתכת שישראל הותירה באיזורי ההתנחלויות ההרוסות."

חוסר חמרי

בימים האחרונים מועברות בתקשורת גם ידיעות על כך שבבתי חולים פלשתינים מתים חולים מחוסר בחמרי תרופה והופסקה פעולתן של ניידות משטרה פלשתיניות מחוסר דלק.

במקביל נמסר כי אבו מאזן, היו"ר העכשווי של הרשות, הקים בימים אלה מיליציה חמושה נוספת.

וולפנזון כמשל

ג'יימס וולפנזון, נציג הקוורטט ומי שהיה נשיא הבנק העולמי, שהתפטר לאחרונה, תרם לפני זמן קצר את פרי אבחנתו לגבי המצב הכלכלי הקשה של הרשות הפלשתינית, שבו הוא מאשים את ישראל:

וולפנזון: להמשך הסכסוך הישראלי-פלשתיני השפעה על שלום העולם

עקיבא אלדר "הארץ" 2.5.06

לדברי מי שהיה נשיא הבנק העולמי יחיו 74% מהפלשתינים מתחת לקו העוני... הוא זוקף חלק ניכר מהנזקים הכלכליים העצומים שנגרמו לפלשתינאים להפרה שיטתית של התחייבויות מצד ישראל בכל הנוגע למעברי התנועה בגדה המערבית. ולפנזון מדגיש שבגלל חשש מפני סנקציות אמריקאיות, בנקים ברחבי העולם מסרבים להעביר כספים לרשות. הוא מוסיף: "...עלינו לשאול את עצמנו אם די בסיוע הומניטרי כדי להביאנו ליעד הנכסף – פתרון של שתי מדינות?"

בהמשך הכתבה מפרט עקיבא אלדר את מאמציו של וולפנזון לחלץ את הפלשתינים מהביצה שבה הם שוקעים:

"מאז הבחירות, וולפנזון ואנשי צוותו ריכזו את המאמצים להשיג מימון לממשלת המעבר הפלשתינאית. וולפנזון נפגש עם נציגים מפורום המשפחות השכולות, המשותף לישראלים ולפלשתינים והחליט לתרום 100 אלף דולר מכספו הפרטי לתערוכה שיזמו, "מגישים פיוס 2006", שנועדה לקרב את הציבור לרעיון הפיוס באמצעות אמנות. בתערוכה שתוצג במוזיאון רמת-גן, קודם שתנדוד ברחבי העולם, מציגים 135 אמנים ישראלים ופלשתינים, בהם רעיית ראש הממשלה, עליזה אולמרט, דני קרוון ועוד..."

הנאיביות המצוייה

כשמחברים ביחד את העובדות הנוגעות למאמציו של וולפנזון לא ניתן שלא להבחין בכך שלצד אבחנתו החשובה של וולפנזון לגבי ההשלכות שיש למצבה הכלכלי הקשה של הרשות הפלשתינית על המצב בעולם כולו, בולטת בגישתו הנאיביות המצויה המאפיינת את השבט הגדול של הפועלים במוצהר אך ללא תועלת מעשית למען ההיבטים ההומניטריים במצבם של האומללים תושבי השטחים; נאיביות זו מסתכמת ברעיון שתערוכה אמנותית אשר "תקרב את הציבור לרעיון הפיוס באמצעות אמנות" תוך הצגה בעולם של יצירות אמנים ישראלים ופלשתינאיים תוכל להועיל למצב הרשות.

העובדה שאשתו של ראש הממשלה הישראלי מעורבת בפרוייקט מעידה על אחת מהשתיים: שבנאיביות זו שותפה גם ההנהגה הישראלית – או על כך שהנהגה זו מוצאת לנכון לפעול כך כי מבחינה פוליטית יועיל הדבר לצבירת נקודות בחשבון בנק נקודות הזיכוי של ה"הומניסטים" המעורבים, שהם בין המשפיעים הפוליטיים הגדולים בתמונה הכוללת.

הנקודה היהודית והאיבה

וולפנזון הוא יהודי. אולי מאה אלף הדולרים שתרם לתערוכה מכיסו, העלו, מבחינת ההנהגה הפלשתינית, את רף האיבה האנטישמית הנושנה. בכל מקרה, אין התלות הכלכלית – או המצוקה – משכנעת את העומדים בראש הרשות לרכך את עמדתם העויינת כלפי ישראל. למעשה, ההיפך הוא הנכון: האיבה כלפי ישראל נמצאת, בסולם העדיפויות של הרשות הפלשתינית, במקום גבוה יותר מאשר השקטת רעבונם של אזרחי הרשות. את זה ניתן ללמוד מהכתבה הבאה:

משרד הכלכלה הפלשתיני השמיד תוצרת מפעלים יהודיים ביהודה ושומרון

ב"הצופה" 18.4.06 נמסר כי:

צוות ממשרד הכלכלה בממשלת חמאס השמיד אתמול ששה טונות של מוצרי מזון, תוצרת ההתיישבות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, אשר עשו את דרכם לשווקים בערי הגדה.

הנהלת משרד הכלכלה קראה לכל הסוחרים ובעלי החנויות בשווקים הפלשתינים לא לבוא בקשרים עם תעשיינים ומגדלים מקרב המתיישבים, כי דבר זה "פוגע באינטרסים הלאומיים" הפלשתיניים..." "...אי הטלת חרם פירושו הכרה בקיום ההתנחלויות כעובדה קיימת"

נתונים נוספים