צדק מעשי

צדק מעשי

כשמדובר בצדק מדובר בטיפול נקודתי במי שאחראי על הפשע. מנקודת מבט זו יש שתי אפשרויות בלבד: פעולה נקודתית או כוללנית, אינדבידואליסטית או קולקטיביסטית.

רק האפשרות הראשונה היא צודקת; צדק אמיתי יכול להיעשות רק בהקשר נקודתי, מסויים ומדויק. כל פעולה כוללנית איננה צדק שלם, ואסור לשאוף אליה כאל ביטוי של צדק מלא.

ההגיון המעורב רואה את היחיד האנושי כישות האחראית למעשה בשל היות היחיד המהות המבצעת את הבחירה וזו היא העומדת ביסוד ביצוע כל מעשה שהוא; אפילו אם משתתפים במעשה פשע יותר מאדם אחד, כל אחד מהם בוחר באופן עצמאי לבצעו ולכן יש לראות את ההיבט האישי יחידאי של כל אחד מהמשתתפים עדיין כאחראי שצריך לשלם על המעשה.

כשישראל – בעקבות כל מקרה של פיגוע או מלחמה המבוצע נגדה - איננה תובעת צדק מסויים ופרטי (כמו חיפוש האחראים לרצח אצל הפלשתינאים) היא מאשרת, למעשה, גישת מוסר קולקטיביסטית, המצדיקה פגיעה חבלנית כוללת ומאפשרת, בו בזמן, את התחמקות האחראים האמיתיים.

וכך הוא גם לגבי כל סוג של פעולה אשר פגעה בזכויות האדם של אזרחי ישראל או בני העם היהודי, אשר לא מוצו דרכי הצדק עד תומם עם כל מי שבחירותיו היו שותפות לה – ואין זה משנה עד כמה היו הם בעמדה של בכירות מבחינה מדינית.

נתונים נוספים