כשלון מוסרי

כשלון מוסרי

על בגידת מדינת ישראל בעמה

מבחינה מוסרית מתנהלת מדינת ישראל לאחרונה באורח גרוע יותר ויותר הן ברמת פעולתה הצבאית והן ברמת מדיניותה ההצהרתית. עובדה היא שהעומדים בראשה של ישראל מכוונים אותה למדיניות הגנתית יותר ויותר, המשלבת נימוקים של התנצלות והצדקה של פעולותיה הצבאיות, הנשמעים כאילו רק למדיניות מוקפדת של הגנה עצמית ישירה, כזו המותאמת "מידתית" להתקפה הרצחנית הניחתת עליה יש הצדקה מוסרית.

מבלי משים – במיוחד מצד אלה שבתוקף היותם אחראים על ההיבט המוצהר של מדיניות אחראים לכך – מהווה המגננה הדוגמטית של ישראל צורה של הודאה בחוסר הלגיטימיות של קיומה ובנחיתות מעמדה המוסרי אל מול אויביה. בעובדה זו יש משום בגידה מפורשת של ממשלת הליכוד, המצטרפת בהתאמה מחזקת למדיניותה המכוונת נגד ההתיישבות היהודית בארץ. משמעותה המעשית של מדיניות אנטי התיישבותית זו של תנועת ה"ליכוד", אשר בניגוד למצעה, המכיל עקרונות וערכים שמבוססים על הכרת מייסדי תנועת ה"ליכוד" בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל, איננה אלא בגידה בעם.

בהקשר זה מהווה התנהגות הממשל הפרת חוזה ברורה שיש לה עם ציבור הבוחרים, אשר האמין כי תפעל כדי למלא את חלקה בחוזה זה שהביא אותו לבחור בה לשלטון. לרוב, מאמין האזרח הישראלי – ובפרט בוחר ה"ליכוד" – כי הוא חי במדינה צודקת, מה שמשמעותו המעשית היא חיים מוסריים. האזרח הישראלי מאמין שביחס לאויבותיה מדינת ישראל היא מוסרית – והוא צודק! אלא שהממשלה שבה בחר נמנעת מלבטא זאת.

שוב ושוב מבצעת מדינת ישראל מהלכים המבטאים את חולשת הכרתה במוסריותה; אלה מתבטאים לא רק בהימנעותה מלבצע הגנה יזומה, המקדימה את האויב, כפי שראוי שיעשו בני אדם מוסריים, ולנקוט בפעולות התקפיות שיכניעו אותו, אלא גם בשתיקה רועמת במצבים שבהם מתבקשים אנשי מדינה המחוייבים לנתיניהם להצהיר באופן מפורש על צדקתם שלהם ועל היותם של אויביהם פושעים מועדים.

ביום שבו השלימה ישראל את חלקה בעיסקת שחרורו של גלעד שליט בשחרור של יותר מ500 אנשי טרור, הצהיר דובר הזרוע הצבאית של החמאס במסיבת עיתונאים שנערכה בעזה כי אנשיו יחטפו עוד חיילים ישראליים כדי לשחרר את אסיריהם הנתונים בידי ישראל. בהצהרה זו, העיד החמאס על הכשלון הענק של כל מי שלחץ על ממשלתה של ישראל במטרה להביא אותה להיכנע לאויב. כשלון מוסרי נוסף – והפעם של מדינת ישראל - קיים גם בעובדה שאחרי מסיבת עיתונאים זו שב דובר זה של החמאס, מן הסתם, בשלום לביתו. אי הצדק הקיים בעובדה זו היה יכול להיפתר (לפחות חלקית) אם טיל רב עוצמה היה פוגע בלבו של אירוע תקשורתי זה תוך התרחשותו.

בהקשר זה יש משמעות מזעזעת לכך שאנשי החמאס מבטאים בהצהרותיהם לתקשורת כי אינם חוששים כלל מנחת ידה של מדינת ישראל, מה שאומר זלזול מעשי בצה"ל ביחד עם זלזול במעמדה המוסרי של ישראל. על כן יש לשאוף לעימות קרוב בין עמדות דובר החמאס ודובר צה"ל, אשר יבטאו הן את היותה של ישראל הצד המוסרי יותר במאבק זה והן את מודעותו של הממשל הישראלי להיות המוסר על צידו.

עימות מסוג זה יכול להיות צבאי, אך אין חובה שיהיה כזה; למעשה, כל פרשת חטיפתו של שליט סובלת כבר מתחילתה משתיקתה של מדינת ישראל לפחות מבחינה זו שרק מעטים מאנשי הרוח שלה מצאו לנכון להוקיע מבחינה מוסרית את מעשי הרוצחים החוטפים. מן הסתם הניחה הנהגתה של ישראל כי חוסר המוסריות של אנשי החמאס ידוע לכל – ובכך מתבטא הכשלון המוסרי שלה. כי בפועל אין אפילו אזרחי ישראל, קרבנות הטירור מני זמן רב, מודעים למידת היותו של החמאס לא מוסרי; דבר זה נובע מכך שכדי שייוודע בציבור מעמדו של אדם מבחינה מוסרית יש להצהיר על כך במפורש – וממשל שאינו מקצה לכך את המשאבים הנדרשים חוטא לאלה שלהם הוא אמור לדאוג.

ואם היו המקורבים לשליט נותנים את הדעת על המשמעויות הסמליות של פעולות צבאיות הם היו מוצאים לנכון לעמוד על המשמעויות המעשיות של התחום הקרוי בימינו "מלחמה פסיכולוגית". דווקא אויבינו הלא מוסריים משקיעים משאבים רבים בתחום זה, אשר איננו אלא ביטוי תמידי של אמונתם בצדקת דרכם, המשולבת בהבנתם עד כמה חשוב לעם לדעת כי אומתו מייצגת צדק. מנהיגי העולם הערבי הנלחמים נגד ישראל מודעים מאז ומתמיד (וקל חומר מאז קום מדינת היהודים) לחשיבות שיש באיזכור מוסריותו של הערבי במאבק ומצהירים דרך קבע על היותם של הישראלים בלתי מוסריים בשל פגיעתם בערבים.

דבר זה הוא העומד ביסוד אחד הנצחונות הגדולים של הערבים על ישראל והוא הנצחון הקרוי במקומותינו "תעמולתי", אשר איננו אלא נצחון בתחום ההצהרה המוסרנית; החל מתביעות הערבים נגד ישראל הכובשת, שהוציאה מהם את רכושם וכלה בפגיעותיו של צבא ישראל באזרח הערבי ה"חף מפשע" ובמיוחד בילדים, ממטירים הערבים על ישראל עוד ועוד טילים הצהרתיים, המכניעים את המגננה הישראלית בתחום הבטחון. הכנעה זו נובעת – הרבה יותר מסיבות טקטיות ולוגיסטיות המתמודדות עם הנשק הצבאי של ישראל – מסיבות של התאמה רעיונית למערכת הערכים המקובלת על הציבור בעולם.

אם היתה ממשלת ישראל לוקחת בחשבון את היות הפסדי מעמדה בשדה הקרב המוסרי מבוססות על הבנתם האינטואיטיבית של הערבים את המוסריות המערבית ואת השימוש בה ככלי איסטרטגי לכל דבר, היא היתה פועלת בהתאמה לתביעות המוסר ומנצלת את העובדה הברורה כל-כך של צדקתה המוסרית, המהווה את העובדה החזקה ביותר העומדת לצידה; בהקשר זה היא היתה דואגת למענה מוסרי ראוי לטענות המוסריות של אויביה.

כיום המצב האבסורדי של ההתמודדות בין ישראל לעולם המערבי הוא כזה שישראל איננה משתמשת ב"נשק יום הדין" הנמצא ברשותה בתחום זה – והוא הצדק. מאידך, פועלים הערבים בתחום זה כאילו הם המחזיקים בצדק וכך הם גוברים על ישראל, על אף הפרימיטיביות היחסית שלהם כלפי העם היהודי מבחינה אינטלקטואלית ופילוסופית, כשהם אינם מחמיצים הזדמנות להוקיע את ישראל מוסרית גם אם אין הם מכבדים כלל את העובדות. זו הסיבה לכך שעל אף עליונותה הצבאית והמוסרית-עובדתית בפעולה הולך מעמדה של ישראל בעולם ויורד מבחינת דעת הקהל הכללית.

כדי להתאושש היה על ישראל ליזום בתחום הרעיוני והמוסרי מתקפות נגד העולם הערבי. אפשרות אחת לכך היתה, למשל, דאגה לכך שחיילי צה"ל יעברו שני קורסים של ידע שימושי שבאמצעותם יוכלו לסייע לשפר את מלחמתה של ישראל: 1. בפילוסופיה של המוסר, שתאפשר להם להשיב להוקעות המוסריות המופנות נגדם על ידי אויביה של ישראל 2. בצליפה ממוקדת, שבאמצעותה ניתן יהיה לקטול ממרחק רב את דוברו של אויב לא מוסרי הנמצא בעיצומה של מסיבת עיתונאים.

אם חייל כמו גלעד שליט היא עובר קורסים כאלה אפילו היום, לאחר ששוחרר, הוא יוכל, ללא ספק, אם יישם את הידע שירכוש בהם במסגרת הפעילות השוטפת של צה"ל, להביא לשיפור משמעותי של מעמדה המוסרי של מדינת ישראל בהקשר הסכסוך הנוכחי – וגם לשיפור משמעותי של תחושתו האישית לגבי מחוייבותו המוסרית בנוגע לאלה שחטפוהו ורצחו את חבריו, שהיום הם חיים, בריאים ושלמים, וזוכים לכבוד ויקר מצד קרוביהם.

אני, אישית, מחזיק בחלום פרטי, שבו – אחרי שיחידה צבאית ישראלית מחסלת בפעולה מקצועית "כירורגית" את המפקד הבכיר של החמאס, שהיה אחראי על מבצע שליט – עורכת ישראל מסיבת עיתונאים המשודרת לכל העולם ובה מוצג לציבור העולמי האיש שבלחיצתו על הדק רובה הצלפים קבע את התוצאה המוצלחת של הפעולה: גלעד שליט.

והוא, גלעד, משיב על שאלות העיתונות העולמית ומגלה בתשובותיו יעילות ומיומנות הן בתיאורו את דרך הפעולה המקצועית שבה חוסל הרוצח המעוטר והן בנימוקיו הפילוסופיים מתחום המוסר, שבה הוא מציג את התפיסה המוסרית הברורה שהיתה ביסוד פעולה זו בצורה חדה ומשכנעת.

נתונים נוספים