דם

ד ם

- ושתיקה

לא, אין הכוונה בביטוי זה למשחק שהיינו משחקים כילדים, אף כי לעתים זה נדמה שכך הוא – שמישהו מכניס את נבחרינו, המאיישים את מוסדותינו, למצב של "דום-שתיקה", כזה שבו הם שותקים על הדם שנשפך.

אך שלא כמו במשחק הילדות ההוא אין נבחרינו ניצבים בלי עשות דבר אלא מתנהגים כאילו כל אחד מהם ממלא חלק חיוני בשירות לאוייב: הם נפגשים עם נציגיו, מפליגים במחוות שהם עושים כלפיהם - ואולי הדבר הגרוע מכל הוא שבענין זה, שבו הם מתיימרים לייצג אותי ואותך, הם עוסקים תוך כדי חיוך!

הרוצח מוחמד דחלאן איננו, כמובן, אלא סמל: סמל לשתיקה קורעת הלב של דם הנרצחים ושל דם לבם של כואביהם הקרובים אליהם, ובראש ובראשונה אלמנותיהם ויתומיהם.

ויש לדעת כי שתיקה זו על הדם איננה דוממת כלפי כולם; יש השומעים את זעקת השתיקה הזו.

נתונים נוספים