בין היחיד לכלל

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

בין היחיד לכלל

בויכוח הניטש לעתים מזומנות בין השקפות הדתות, במיוחד כמו זה הניטש לעתים קרובות על היחס שבין היהדות לנצרות ולאיסלם, נהוג לשלוף דוגמאות בודדות מהקשרן לצורך הדגמת השקפה דתית זו או אחרת, אך אז אין היחיד מייצג תמיד נאמנה את הכלל.

לפיכך, כדאי שיידעו במיוחד היהודים, במקום להעמיד זה לעומת זה נציגים יחידים של פלוס ושל מינוס, לשאול את מי או את מה מייצגים יחידים אלה ואז להראות - על יסוד השוואתי - באם היהודים הם הטובים יותר מאחרים או לא.

רק בבדיקה נקודתית מסוג זה של התנהגותם של יחידים ניתן לראות, למשל, מי מייצג מה ולפי זה להסיק מסקנות כוללניות. דבר אחד שפתוח לבדיקה מסוג זה הוא, למשל, השאלה באם היהודי הקטלני הוא באמת האופייני ליהדות או אולי דווקא המוסלמי והנוצרי מתאימים יותר לרצח או האם היהודי הסובל הוא האופייני ליהדות או, אולי, להיפך: היהודי השמח.

נתונים נוספים