האיחוד לא מפתה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 909
Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
האיחוד לא מפתה
על הנסיון לבטל את הזהות הלאומית
במשאל עם על אפשרות איחוד קפריסין הצביעו תושבי החלק היווני של האי נגד האיחוד עם החלק התורכי, וזאת בניגוד לתביעה-בקשה-הצעה של האו"ם והאיחוד האירופי. גם אנשי התקשורת שלנו לא יכלו להסתיר את פליאתם למה שכנראה נראה להם לפחות כויתור על גרין-קארד במונחים ישראליים של שפלת שיינקין...
ובאמת, מדוע אין האיחוד (תרתי משמע) מפתה את היוונים?
"זכות השיבה" ו"המתנחלים" הם מה שהוגדר על ידי מנחי הטלויזיה הממלכתית הישראלית כסיבות לסירוב זה של היוונים (כשאנשי התקשורת הישראליים מרמזים, על ידי כך, לכך שהצד התורכי, הכובש, כמוהו כצד הישראלי בסכסוך שלנו).
אני חושב שהיוונים פוחדים מאבדן הזהות הלאומית שלהם – ושיש להם על מה לבסס פחד זה; הנוצרים יודעים שחיבור בין נוצרים למוסלמים – כפי שניתן לראות, למשל, בצרפת, בוסניה או שכם – איננו יוצא אף פעם לטובתם של הנוצרים.
אין שום פיתוי בהתבוללות, בהשמדה עצמית, בביטול הזהות הלאומית.
אך המקרה של קפריסין הוא מקרה פרטי שהוא יישום של עקרון כללי: אידיאולוגיית ביטול זהויות הלאומיות. זוהי הפילוסופיה המופעלת על ידי כוחות בינלאומיים שבראשם האיחוד האירופי והאו"ם.
בחינה פשוטה של פילוסופיית האיחוד מראה כי כל הצעת איחוד כזו, המונחתת על ידי כוחות כפיה גדולים על עמים קטנים איננה מעשית או מוסרית: מעשית, כי היא איננה מצליחה. מוסרית, כי משמעה נסיון לבטל זהות לאומית של עממים, ערך חיוני לקיומו הרוחני של עם שבנה מאפיינים שהפקעתם הוא הפקעת רכושו הרוחני.
בפוליטיקה העולמית, מוסווה כוח הכפיה הזה* על ידי הקצאת משאבי עתק לתחומי החינוך, התקשורת והשליטה של הממשלות המעורבות בפסיכולוגיית ההמונים.
היהודים, שהם, במובנים רבים, שפני הנסיון של ההסטוריה, אינם נחלצים גם מנסיון זה, כי בישראל מנסה הפוליטיקה העולמית לבחון את אפשרויות הביטול וההמצאה של זהויות לאומיות בכוח הזרוע: במקרה של ישראל מנסה האויב העולמי לטשטש, מחד, את הזהות היהודית ו/או את זכויותינו להתקיים כלאום המוגדר בטריטוריה – ומאידך ליצור לאום מלאכותי יש מאין: הישות הפלשתינית.
כמו בפעמים רבות לפני כן, מצליחה היהדות להציל את רעיון הזהות הלאומית בעולם, כי הצלחתה של הזהות היהודית להחזיק מעמד מול המאיימים על זהותה מהווה, היום כמו תמיד, עצם בגרונם של מחריבי הזהות העממית. עם ישראל הוא גם השריד הקדום ביותר למדיניות מחיקת הזהות שבאמצעותה פעלה הקיסרות הרומאית לפני אלפיים שנה. כמה סמלית, על רקע זה, העובדה שגם ה"עם הפלשתיני" - העם המלאכותי-הסכמי שהעולם כולו כבר משוכנע בקיומו, על אף שאינו מחזיק בשום מורשת או ערכים לאומיים – נאלץ, לצורך הגדרתו העצמית, לשאול את שמו מהמושג היהודי "פלשת".
הצלחתו המקומית של הנסיון לבטל את הזהות היהודית על ידי טשטוש הערכים היחודיים של היהדות ושל כל אחת מהעדות הכלולות בה, תחזק את הכוחות ההרסניים העומדים ביסודו וביחד עם הגדלת שליטתו הריכוזית של הרעיון האנטי לאומי תביא למחיקת רבים מן הערכים הלאומיים שנוצרו בעולם במשך אלפי שנים.
אידיאולוגיית "טשטוש הגבולות" איננה חדשה באיזורנו והיא מגוונת ביותר בשיטותיה; אנו מכירים אותה מקרוב בצורת ההנחתה שלה על ידי ממשלות ישראל על עדות העולים החדשים שהגיעו לארץ מאז שנות החמישים; אין ספק שממשלת מפא"י קיבלה בענין זה השראה ממדיניות בריה"מ בתקופת חיסול המיעוטים האתניים שלאחר המהפכה הקומוניסטית. אך רעיון הבריאה מחדש של גבולות ומדינות באה לידי ביטוי גם בהסכמי הארגון מחדש של גבולות עם סיום מלחה"ע הראשונה על ידי "חבר הלאומים". ארגון זה, אשר היה הצורה הראשונה והגלמית של האו"ם, תרם לנו חלק ממדינות ערב ובתוכן עירק שהורכבה מבליל עממים, שכלל, בנוסף לשלושה בני עמים מוסלמיים - שיעים, סונים וכורדים, גם נוצרים, יזידים, יהודים ועוד. כידוע, הניב איחוד מלאכותי כפוי זה סכסוך פנימי וחיצוני אחד גדול שלא הסתיים עד ימינו, כמעט מאה שנים אח"כ – שלא לדבר על הצרות והנזקים שהוא גורם לעולם כולו ובכלל זה ישראל.
חיסול הזהות והמצאת זהות נטולת בסיס הם שני צדדיה של אותה מטבע רעיונית. בהצהרותיה היא שואפת לעולם נטול מאבקים על ידי ביטולן של ישויות שנאבקות. תוצאות שיטתה הן אסונות חוזרים ונשנים. זה איננו גורם למאמיניה לוותר כהוא זה על חלום האיחוד הרטוב שלהן; שם קוד אחר לחלום האיחוד הזה הוא "שלום".
מול הנסיון לאחד את קפריסין, שאין ספק שהסירוב לו חסך הרבה כאב וסבל עתידיים לקפריסאים, מוקמת אומה חדשה, איחוד אירופאי ענק, מעין ארצות-הברית של אירופה, המנסה להוות משקל נגד להשפעתה של אמריקה על אירופה. ביסוד ההקמה מונחת השאיפה לעולם מאוחד, שויוני, שבו אין הבדלים בין יחידים, שכונות, עמים, חברות ואמונות, שבו אין סכסוכים והכל מצייתים לשלטון מרכזי אחד.
נגד רעיון זה עומדות עובדות המציאות, שדרכן זועק כל אדם יחיד – וקל וחומר בני קבוצה זו או אחרת שהם בעלי מורשת של דורות – כי הוא רואה את הערכים העומדים ביסוד קבוצתו כרכוש חיוני לצורך חיים בעלי משמעות. על אף נסיונם של מהרסינו ומחריבינו להציג ערכים לאומיים כלאומניים וביטוי עצמי לאומי כפשיזם, כדאי לזכור כי לאום והשתייכות ללאום הם מסימניה וממאפייניה של תרבות גבוהה.
גם ההגדרה המוצעת לנו על ידי אויבינו – ארץ אחת לשני עמים / מדינות – היא, למעשה, צורת הצעת איחוד בין שתי ישויות אנושיות שסותרות במפגיע מכל בחינה תרבותית; לעם ישראל אלפי שנות הסטוריה תרבותית אובייקטיבית, המגובה ביצירה עשירה ומעמיקה שהשפעתה ניכרת בעולם כולו. גאון זה מתבקש להיכנס לחופה עם אסופית חסרת מורשת, והשכלה, החולה ברגשי נחיתות ויצרי נקם לא מבוססים, כדי לספק שדכן אימפוטנטי בהבאה לקיומה של מפלצת, כדי להוכיח שאין הבדלים בין בני אדם או עמים. מי תומך?
* הכפייתיות באה לידי ביטוי בעובדה שמשלמי מסים בכל העולם ה"חפשי" נבזזים כדי לממן את האידיאולוגיה שמופעלת לצורך השמדת מורשתם.